אסכולת סלמנקה

אסכולת סלמנקה היא אסכולה תאולוגית (תורת הדת) ספרדית שצמחה בתחילת המאה ה-16. היא פעלה בעיקר כדי להגן על עמדות הכנסייה הקתולית מול הרפורמציה ותנועות אחרות.
האוניברסיטה של סלמנקה, שנוסדה בשנת 1218, הייתה מרכז חשוב לאסכולה. בתקופה זו נשמרה כאן התאולוגיה התומיסטית, תורתו של תומאס אקווינס, גם כאשר רעיונות אחרים התפשטו באירופה. המונח סכולסטיקה מתאר שיטה פילוסופית-תיאולוגית של ימי הביניים.
חוק הטבעי (עקרונות מוסריים שנחשבים טבעיים לאדם) והמוסר היו במרכז המחקר. החוק הוסבר ויושם גם בתחומי הכלכלה והמשפט. חוקרים כמו פרנציסקו דה ויטוריה ודומינגו דה סוטו הובילו את השלב הראשון של האסכולה.
בהמשך הופיעו גם ישועים שהשפיעו על הגישה, למשל לואיס דה מולינה ופרנסיסקו סוארס. האסכולה חיפשה דרכים ליישב את רעיונות אקווינס עם המציאות הכלכלית והחברתית החדשה.

אסכולת סלמנקה הייתה קבוצת מלומדים באוניברסיטת סלמנקה בספרד. האוניברסיטה נוסדה ב-1218.
החוקרים עבדו בתחילת המאה ה-16. הם רצו להגן על רעיונות הכנסייה מפני שינויים בשם הרפורמציה. רפורמציה היא תנועה ששינתה כמה אמונות בכנסייה.
המחשבה שלהם עסקה ב"חוק הטבעי". חוק הטבעי הוא רעיונות מוסר פשוטים שאנשים מבינים בדרך כלל.
מדריכים חשובים היו פרנציסקו דה ויטוריה ודומינגו דה סוטו. מאוחר יותר ישועים כמו מולינה וסוארס השפיעו גם הם.
הם דיברו על מוסר, צדק וכלכלה ופירשו את תורתו של תומאס אקווינס בפשטות.