אסתר וילנסקה (1918, 1975) נולדה בוילנה בשם אסתר נוביק. היא שינתה את שמה לוילנסקה, שפירושו "וילנאית".
למדה בגימנסיה העברית של רשת "תרבות" והייתה פעילה בתנועת השומר הצעיר, תנועת נוער ציונית-סוציאליסטית. בהמשך פרשה מהתנועה יחד עם אבא קובנר ומאחר כך גם עם מאיר וילנר, כי רצו כיוון פוליטי שונה. וילנסקה עלתה לארץ בשנת 1940 והיניקה נישאה למאיר וילנר.
הצטרפה למפלגה הקומוניסטית של פלשתינה (פק"פ), התנועה שהאמינה בשוויון ובשליטת הפועלים. עבדה ב"קול העם", העיתון של מק"י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית), והפכה לעורכת ראשית. בשנים שלפני רשמית המדינה נטלבה בהנהגת המפלגה, בין השאר בגלל וויכוחים על הגיוס לצבא הבריטי ועל שיתוף פעולה עם ההסתדרות (הסניף הגדול של ארגוני העובדים).
וילנסקה נבחרה לכנסת פעמיים נוספות והייתה חברת כנסת בכנסת השנייה, השלישית והחמישית. בספטמבר 1951, בזמן כהונתה בכנסת השנייה, נולד לה ילד, יוסי, שהתפרסם כ"הילד הראשון של הכנסת".
בכנסת ובתנועה קידמה שוויון לנשים ולעובדים. ב-1959 הציעה חוק לשוויון שכר בין נשים לגברים, וכן השוואת שכר לעובדים ממגזרים שונים. ההצעה נדחתה.
בתקופות שונות היו מאבקי כח בתוך מק"י, שכללו חשדות לריגול ומה שנחשב לעמדות לאומניות אצל נציגים ערבים. וילנסקה נלחמה לשמור על שיתוף פעולה יהודי־ערבי במפלגה.
בשנות ה־70 עזבה את מק"י והקימה את אק"י, האופוזיציה הקומוניסטית הישראלית. היא השיקה את הירחון "הדים", שבו קראה לשינוי יסודי בכלכלה ובבעלות על אמצעי הייצור, ולא להסתפק בתיקונים בתוך השיטה הקיימת.
וילנסקה נקטה עמדה אנטי־אימפריאליסטית וטענה שמלחמת 1948 קשורה להשפעות חיצוניות. היא קראה ללחץ על המדינה לטובת זכויות המיעוט הערבי, להלאמת חברות זרות וליצירת בריתות עם מדינות דמוקרטיות עממיות. אחרי מלחמת ששת הימים קראה לסגת מהשטחים שנכבשו.
אסתר וילנסקה נפטרה ב־1975 מהתקף לב. היא הותירה בן ובת ונקברה בבית העלמין הדרום.
אסתר וילנסקה נולדה ב־1918 בעיר וילנה בשם אסתר נוביק. היא עלתה לארץ והתיישבה כאן.
הלכה לבית ספר עברי והייתה חברה בתנועת נוער בשם השומר הצעיר. אחרי כמה שנים עזבה והצטרפה למפלגה קומוניסטית. קומוניסטית זה אדם שמאמין שצריך שתהיה שוויון ועזרה לעובדים.
עבדה בעיתון בשם "קול העם" והייתה עורכת שלו. היא עודדה יהודים וערבים לעבוד ביחד.
הייתה חברת כנסת בכנסת מספר פעמים. בזמן כהונתה נולד לה ילד שנקרא יוסי, והוא זכה לכינוי "הילד הראשון של הכנסת".
וילנסקה טענה שצריך לשלם שכר שווה לנשים ולגברים. היא רצתה שגם ערבים ועובדים יתוגמלו בצורה הוגנת.
במפלגה היו ויכוחים וקשיים. בסוף היא עזבה והקימה מפלגה חדשה וקראה לשינוי גדול בכלכלה.
היא חשבה שיש להילחם בהשפעות זרות על המדינה ולדאוג לזכויות המיעוטים. אחרי מלחמה ב־1967 קראה לסגת מהשטחים.
אסתר וילנסקה נפטרה ב־1975 מהתקף לב. היא נקברה בבית העלמין הדרום.
תגובות גולשים