אפולו 16 הייתה המשימה המאוישת ה־11 מתוך 12 בתוכנית אפולו לנחיתת אדם על הירח. היא שוגרה ב־16 באפריל 1972 מכף קנדי (ממשטח 39A). הצוות כלל את ג'ון יאנג כמפקד, תומאס (קן) מטינגלי כטייס מודול הפיקוד (החלק ששמר על המעבר בחלל), וצ'ארלי דיוק כטייס מודול הירח (החלק שנוחת על הירח).
זו הייתה משימת "J", משימה עם רכב ירח, זמן שהייה ארוך יותר והרבה ניסויים. לאחר שיגור נכנס השלב השלישי של הסטורן 5 למסלול וביצע פגיעה מבוקרת בירח כדי לדמות רעידות פנימיות באמצעות סייסמוגרפים (כלי למדידת רעידות). אובדן טלמטריה של השלב השלישי החזיר נתונים פחות מדויקים להסקת מסקנות סייסמיות.
במהלך הטיסה לירח חיישן לקוי גרם לאזהרה שגויה במחשב, ונאלצו לעצור את תגובת המחשב. בוצעו אימוני ניווט, צילומים באולטרה-סגול, הדגמה איך חוסר משקל משפיע על אלקטרופורזה (הפרדת חלקיקים בשדה חשמלי), ואיסוף מידע על הבזקי אור שראו האסטרונאוטים (היום יודעים שמדובר בחלקיקי קרינה קוסמית).
בכניסה למסלול סביב הירח נצפו תנודות במנוע מודול השירות, אך לאחר כשש שעות בדיקות נקבע שהמערכת עדיין שמישה. מודול הירח "אוריון" נחת ב־21 באפריל באזור רמות דקארט (מדרום למכתש דקארט), כ־276 מטר צפונית לנקודת הנחיתה המתוכננת. הם ביקרו בהר הסלע ומכתש הקרן הצפוני; דגימות משפת מכתש הקרן היו סלעים שנזרקו בעת פגיעה קדומה.
אצלם ליבשה בוצעו שלוש פעילות חוץ־רכביות (א.ק.ג, יציאות על פני הירח). הראשונה נערכה כ־15 שעות לאחר הנחיתה, אך שידור הטלוויזיה התעכב כי אנטנת מודול הירח לא ניתנה לכיוון. השידור בוצע לבסוף באמצעות אנטנת רכב הירח. רוב הפעילויות התמקדו בפריסת ערכת ניסויים מופעלת באנרגיה גרעינית, בצילומי גאולוגיה ובאיסוף דגימות. הפעילות הראשונה נמשכה 7 שעות ו־11 דקות והגיעה למרחק של 4.5 ק"מ. הפעילות השנייה ארכה 7 שעות ו־23 דקות ועברה 11.1 ק"מ. הפעילות השלישית נמשכה 5 שעות ו־40 דקות ועברה 11.4 ק"מ. בסך הכל אספו האסטרונאוטים כ־95 ק"ג של סלעי ירח, בילו 71 שעות על פני הירח וביצעו 20 שעות ו־17 דקות של פעילות חוץ־רכבית. המרחק המצטבר שנוסע ברכב היה 26.7 ק"מ.
במסלול סביב הירח הוכנס תת־לוויין למדידות שדות ומדי חלקיקים, אך בשל תיקון מסלול שלא בוצע הוא הוכנס למסלול לא מיטבי. לאחר 425 הקפות אבד עמו הקשר כנראה כאשר פגע בפני הירח (29 במאי 1972). בזמן פריסת ספקטרומטר המסות נתקע מוט ההצבה, והוא הושלך לפני שיבת צוות לכדור הארץ. כדי לקצר את המשימה בוטלו תמרונים ומדידות נוספות.
במהלך החזרה טייס תא הפיקוד ביצע יציאה חיצונית קצרה כדי להחזיר סרטי צילום ממערך הניסויים. החללית חזרה לכדור הארץ ב־27 באפריל, נחתה במרכז האוקיינוס השקט וחולצה על ידי נושאת המטוסים USS Ticonderoga. זו הייתה הפעם הראשונה שהתיעוד של צניחת תא הפיקוד אל הים שודר בטלוויזיה חיה.
מפקד המשימה. הצטרף לנאס"א ב־1962. טס בג'מיני ובאפולו 10 כטייס מודול הפיקוד. פיקד על אפולו 16 ונחת על הירח. לאחר מכן פיקד על טיסות המעבורת STS‑1 ו‑STS‑9.
טייס מודול הפיקוד. נבחר לאסטרונאוט ב־1966. היה בצוותי תמיכה של אפולו 8 ו‑11. נועד לטוס באפולו 13 אך חלה והוחלף. פיקד על טיסות מעבורת בשנות ה‑80 והתפטר מנאס"א ב־1985.
טייס מודול הירח. בוגר האקדמיה של הצי וטייס קרב ומחקר. נבחר לאסטרונאוט ב־1966. שירת בצוותי תמיכה של אפולו ושימש טייס מודול הירח באפולו 16. התפטר מנאס"א ב־1975.
אפולו 16 הייתה משימת ירח ב־1972. השיגור היה ב־16 באפריל. הצוות: ג'ון יאנג, תומאס מטינגלי וצ'ארלי דיוק.
מודול הירח "אוריון" (החלק שנוחת על הירח) נחת ב־21 באפריל ברמות דקארט. הם השתמשו ברכב ירח ("אוטו" לירח) כדי לנסוע ולחקור. הם אספו 95 ק"ג של אבנים מהירח. הם שהו על הירח כ־71 שעות.
הצילומים בשידור נדחו כי אנטנת מודול הירח לא הצליחה לכוון. בסוף השתמשו באנטנת רכב הירח לשידור.
הצוות עשה שלוש יציאות אל פני הירח. בסך הכל הם היו שם כ־20 שעות בחוץ ונסעו כ־27 ק"מ.
במהלך החזרה הם חזרו בטוח לכדור הארץ ב־27 באפריל. הצניחה הוצגה בטלוויזיה לראשונה בשידור חי.
המפקד. טס גם בג'מיני ובאפולו 10. לאחר מכן פיקד על מעבורות חלל.
טייס תא הפיקוד. נבחר לאסטרונאוט ב־1966. טס גם במשימות מעבורת לאחר מכן.
טייס מודול הירח. היה טייס קרב וטייס ניסוי. נבחר לאסטרונאוט ב־1966.
תגובות גולשים