אפיפניוס מסלמיס

אפיפניוס (ביוונית: Ἐπιφάνιος; כ-310, 402) היה אב כנסייה נוצרי ומגן נחרץ של האורתודוקסיה (האמונה הנוצרית הרשמית). הוא נודע ברדיפתו אחרי תורות שנחשבו מינות (אמונות שנחשבו שגויות).

אפיפניוס נולד בבסנדוק שביהודה למשפחה יהודית. בצעירותו יצא למצרים וחי כנזיר. ב-333 חזר ליהודה, ייסד מנזר בבסנדוק והוסמך לכומר. במשך כשלושים שנה שימש כאב המנזר.

בשנת 367 מונה לבישוף קונסטנסיה (סלמיס) בקפריסין. ידיעותיו הרחבות ושלטונו במספר שפות, עברית, סורית, מצרית, יוונית ולטינית, הפכו אותו לדמות משפיעה בענייני אמונה.

אפיפניוס נסע לערים חשובות כדי לחקור מחלוקות דתיות. כנראה ב-376 הגיע לאנטיוכיה לחקור חשדות באפולינריאניות ולהתערב בסכסוך בין בישופים. ב-382 גם תמך בפאולינוס מול מתנגדיו.

בשנת 394 הגיע לירושלים ותקף את תורתו של אוריגנס, מלומד נוצרי נכבד, ודחק בבישוף יוחנן לגנות את כתביו. לדעתו גישת אוריגנס הייתה אינטלקטואלית מדי ופגעה בטוהר האמונה.

בשנת 402 הפליג לקונסטנטינופול כדי להתנגד לפיוס ונושאים שנראו לו כנטייה לפיונות של כריסוסטומוס. מעשיו כללו לעתים יחס קיצוני וזלזול כלפי יריביו. בזמן חזרתו לקפריסין הוא מת על הספינה.

אפיפניוס כתב מספר עבודות זמינות בפי המחקרים. המפורסמת שבהן היא "תיבת התרופות" (פנריון), שנכתבה כמשנת 374 עד 377. שם סקר כשמונים תורות שנתפסו כמינות. הספר נותן תשובות נגד רעיונות הכתות, ומשמר פרטים וקטעים מכתבים שאבדו מאז.

בפנריון מופיעים תיאורים של תנועות שונות, כולל הביקורת הקשה על הגנוסטיים. הגנוסטיקים (תנועה שהדגישה ידע רוחני ועל פי חלק מהתיאורים דחו את חשיבות הגוף) הוצגו על ידו כמי שעוסקים בטקסים מזיקים. ספר נוסף שלו, "על מידות ומשקולות", משמש גם כמבוא לתנ"ך ותיעוד של מקורותיו.

אפיפניוס (כ־310, 402) היה מנהיג דתי נוצרי. הוא רצה להגן על האמונה הנוצרית הרשמית. מינות הן אמונות שנחשבו שגויות.

אפיפניוס נולד בבסנדוק בארץ ישראל. כשהיה צעיר היה נזיר במצרים. ב-333 חזר והקים מנזר בבסנדוק. במשך שנים רבות היה ראש המנזר.

ב-367 מונה לבישוף בקפריסין. הוא ידע כמה שפות וזה עזר לו בעבודתו.

הוא נסע לערים חשובות כדי לבדוק מחלוקות דתיות. ב-394 בא לירושלים וביקר את רעיונותיו של מלומד בשם אוריגנס. ב-402 נסע לקונסטנטינופול. במסע זה הוא מת על הספינה בדרך חזרה.

הספר המפורסם שלו נקרא "תיבת התרופות". שם הוא רשם כ־80 תנועות שנחשבו למינות. הספר שמר מידע על כתות שנמחקו מאז. עוד כתב ספר בשם "על מידות ומשקולות". זה נתן חומר על הטקסטים העתיקים של התנ"ך.