אפקט הצופה

אפקט הצופה הוא מונח שמופיע במדעי החברה ובפיזיקה. הרעיון המרכזי הוא שפעולת הצפייה או המדידה עלולה לשנות את תוצאת הניסוי. הצופה או המדידה יכולים לגרום לתוצאות שונות ולעתים להפתיע את החוקרים.

מדע מודרני מפתח שיטות להתמודד עם השיבושים האלה. מדובר בספרות מחקרית שמצביעה על מלכודות אפשריות בתהליכי מדידה ומציעה דרכי בדיקה זהירות. הגורמים לתופעה מגוונים. בין ההסברים נמצאים מנגנונים פיזיקליים שמפרקים תבניות כשמערכות נתונות למדידה.

במדעי החברה מדובר בשינוי בהתנהגות של אנשים שמודעים שהם נצפים. כאשר אנשים יודעים שמסתכלים עליהם, הם לעתים משתנים. זה מקשה על החוקרים להבין מהי ההתנהגות הטבעית של הנחקרים.

הטיית הצופה או הטיית הנסיין היא סוג של שגיאת ניסוי. היא מתרחשת כאשר חוקרים מעידים על המצופה ולא מבחינים בהתנהגות לא מצופה. דוגמה ידועה מגיעה מעבודות אנתרופולוגיות של מרגרט מיד ומלינובסקי, שבהן ציפיות החוקרים שינו את הנתונים. בניסויים רפואיים מצמצמים את ההטיה על ידי ניסוי סמויות כפולות. בסמיות כפולה גם החוקר וגם הנבדק אינם יודעים מי בקבוצת הביקורת.

במכניקת הקוונטים מערכת יכולה להיות בסופרפוזיציה, כלומר להיות בצירוף של כמה מצבים בו־זמנית. (סופרפוזיציה, מצב בו מערכת נמצאת ביותר ממצב אחד בו־זמנית.) לפני המדידה נמצאת מערכת במצב מעורפל כזה. המדידה נותנת תוצאה אחת, והמעבר ממצב מעורפל לתוצאה אחת נקרא קריסת פונקציית הגל. (פונקציית גל, תיאור מתמטי של מצבי המערכת.)

ניסוי המחשב "החתול של שרדינגר" מסביר זאת באופן אינטואיטיבי. החתול שבתוך קופסה נתון במצב מעורפל של 'חי' ו'לא חי' עד שמבצעים מדידה או פותחים את הקופסה. זו דוגמה שמדגימה איך המדידה משפיעה על המצב הפיזיקלי.

אפקט הצופה הוא רעיון בפיזיקה ובמחקר. הוא אומר שכשמסתכלים על אירוע, הוא עלול להשתנות.

כאשר אנשים יודעים שמסתכלים עליהם, הם לפעמים מתנהגים אחרת. זה מקשה על החוקרים לראות מה קורה בדרך כלל.

הטיית הצופה קורה כשהחוקר מצפה לראות משהו. אז הוא מקדיש תשומת לב למה שהוא מצפה, ופחות למה שקורה באמת. חוקרים מפחיתים את הבעיה הזאת בעזרת ניסויים שבהם אף אחד לא יודע מי בקבוצה הטיפולית.

בפיזיקה יש מצב שנקרא סופרפוזיציה. סופרפוזיציה (להיות בכמה מצבים בו־זמנית) אומר שטרם המדידה המערכת יכולה להיות בכמה מצבים יחד. כשמבצעים מדידה, המערכת בוחרת מצב אחד. זה נקרא קריסת פונקציית גל. (פונקציית גל, דרך לתאר את מצבי המערכת.)

הסיפור של "החתול של שרדינגר" מסביר זאת. חתול בקופסה יכול להיות גם "חי" וגם "לא חי" עד שמסתכלים על הקופסה. רק כשפותחים את הקופסה יודעים מה קרה.