אפקט סטרופ

נסו לומר במהירות מהו הצבע שבו צבועות המילים: "כחול צהוב אדום ירוק צהוב ירוק".

אפקט סטרופ היא המחשה של הפרעה בזמן תגובה במטלה. האפקט פורסם באנגלית ב-1935 על ידי ג'ון רידלי סטרופ, ויש תיעוד מוקדם מ-1929 בגרמנית.

במטלת סטרופ מבקשים לציין את שם הצבע שבו כתובה מילה. המילים הן שמות צבעים, אך צבע הכתב לעיתים סותר את המילה. זמן התגובה גדול יותר כששם המילה והצבע אינם תואמים.

ההסבר המקובל הוא זיהוי מילים אוטומטי: קריאת המילה והופעת משמעותה (התוכן הסמנטי) קורים במהירות וללא כוונה, וזה מפריע למשימת זיהוי הצבע. זו דוגמה לתפיסה מלמעלה-למטה, כלומר המשמעות והידע משפיעים על מה שאנו רואים.

התופעה מופיעה גם במילים שקשורות לצבע ובצירופי אותיות הדומים למילים. בשנות החמישים נעשה בה שימוש לזיהוי דוברי רוסית. היום משתמשים בבדיקות מסוג זה לאבחון דיסלקסיה ולהערכה של פגיעות נוירולוגיות ולמדידת יכולת עיכוב תגובות (תהליכים אינהיביטוריים).

יש מטלות רבות דמויות סטרופ, כמו אפקט סטרופ מספרי שבו משווים בין הגודל הפיזי של ספרה לבין הערך המספרי שלה. מבחינה נוירולוגית, מטלות סטרופ מפעילות את פיתול החגורה הקדמי, אזור במוח הקשור בקשב ובויסות תגובות.

קראו מהר את המילים: "כחול צהוב אדום ירוק צהוב ירוק".

אפקט סטרופ מראה שלפעמים קשה להגיד את צבע המילה.

אם המילה 'אדום' כתובה בכחול, צריך יותר זמן להגיד "כחול".

זה קורה כי אנחנו קוראים מילים בלי לחשוב הרבה. הקריאה האוטומטית מפריעה לנו לראות את הצבע.

מבחנים כאלה עוזרים לבדוק קשיי קריאה. דיסלקסיה היא קושי בקריאה.

יש גם גרסאות אחרות של הבדיקה, כמו לבדוק מספרים במקום צבעים.