אפקט צ'יריוס בהידרודינמיקה הוא המשיכה ההדדית בין עצמים קטנים הצפים על פני נוזל, הנגרמת ממתח הפנים של הנוזל (הכוח שנוצר על פני השטח). השם נלקח מדגני הבוקר צ'יריוס. התופעה נובעת משילוב של מתח הפנים וכוח הציפה (הכוח שדוחף עצמים כלפי מעלה בתוך נוזל). ניתן לראותה גם בבועות על פני משקאות מוגזים.
במאמר ב"American Journal of Physics" דנים דומיניק ולה ול. מהדוואן מאוניברסיטת הרווארד באפקט ובשימושו בחקר הרכבה עצמית של מבנים קטנים. לפי חישוביהם, הכוח F בין שני כדורים בצפיפות ρ_s וברדיוס R, במרחק ℓ זה מזה בנוזל בצפיפות ρ, מתואר בנוסחה: F = 2π γ R B^{5/2} Σ^2 K1(ℓ/L_c). כאן γ הוא מתח הפנים; K1 היא פונקציית בסל מהסוג הראשון (פונקציה מתמטית שמתארת ירידה אקספוננציאלית במרחק); B הוא מספר בונד = ρ g R^2/γ (מדד השוואת כוחות הכבידה ותכונות פני השטח); Σ ביטוי חסר־ממדים שתלוי בזווית המגע θ (זווית בין הנוזל לפני השטח של העצם); ו‑L_c = R/√B הוא אורך אופייני של עקמומיות הנוזל ליד דפנות הכלי.
משמעות הכוח F היא שעצמים קטנים ורטובים הצפים נוטים להתלכד וליצור גוש אחד. אצל בועות, הגוף המתהווה יכול להראות תכונות דמויות מוצק. בנוסף, העצמים נמשכים לעבר עקמומיות הנוזל שנוצרת ליד דפנות הכלי. אם סימן הכוח משתנה, התגובה הופכת לדחייה. ולה הראה שעצמים בעלי רטיבות זהה יכולים לדחות זה את זה אם היחס הצפיפותי ביניהם מופיע בסימן מנוגד.
יתכנו גם סיבות נוספות למשיכה בין עצמים בנוזל, למשל מקביל ימי לאפקט קזימיר או משיכה חשמלית בין עצמים בעלי מטען מנוגד או דומה במרחב מיונן.
אפקט צ'יריוס הוא כשחפצים קטנים שצפים נתקעים זה לזה על המים. זה קורה בגלל מתח הפנים. מתח הפנים הוא כוח על פני השטח של הנוזל.
השם הגיע מדגני צ'יריוס. את האפקט רואים גם בבועות על משקאות מוגזים. בגלל האפקט, חלקיקי צפים עשויים להתלכד ולהיות כמעין גוש אחד.
העצמים יכולים גם להידבק לקירות הכלי, כי פני הנוזל מתעקמים שם. לפעמים הם דוחים זה את זה, אם הם רטובים אחרת או צפופים אחרת. יש גם סיבות נוספות למשיכה, כמו מטענים חשמליים בין חלקיקים.
תגובות גולשים