אפרים זלמן מרגליות

הרב אפרים זלמן מרגליות (27 בנובמבר 1760, 4 באוגוסט 1828) היה אחד מחכמי ה"קלויז" בברודי. קלויז = בית מדרש קטן או קהילה של תלמידי חכמים. בנוסף היה עשיר ממסחר ביהלומים. הוא כתב ספרים תורניים חשובים והיה מחשובי הפוסקים. פוסקים = חכמים שמחליטים הלכות.

נולד למשפחה רבנית ולמד אצל דודו הרב אלכסנדר סנדר מרגליות ובישיבתו של הרב יצחק אייזיק מקוריץ. בתחילת דרכו כיהן בקצרה כרב בעיר אוהנוב. לאחר שהתעשר בענף היהלומים הקדיש את זמנו ללימוד תורה, אך סירב בעקביות לקבל משרה רבנית רשמית. עושרו אפשר לו להגן על קהילתו ולהיאבק נגד גבירים שהשתמטו מתשלום מיסים קהילתיים.

כתב במיוחד את "שערי אפרים" על הלכות קריאת התורה, ו"מטה אפרים" על הלכות הימים הנוראים. הימים הנוראים = ראש השנה ויום כיפור. ספרים אלה הפכו לספרי יסוד ויצאו במהדורות רבות, לעיתים עם הערות נספחים של חכמים אחרים. הוא הסמיך להוראה את הרב חיים הלברשטאם.

בספרו "מעלות היוחסין" חקר ושירטט קשרים משפחתיים לשושלות רבניות. הוא מציין קשרים אל רבנים מפורסמים כמו הרב משה איסרליש (הרמ"א) ורבנו תם, ונוגע במסורת שמייחסת קשר לבית דוד. משפחות רבניות נטו לחפש נישואין שמחברים אותן ליחוס זה.

חיבוריו ההלכתיים מצוטטים על ידי פוסקים שברכו אחריו והם נחשבים חשובים בתחום ההלכה.

הרב אפרים זלמן מרגליות (1760, 1828) היה רב וחכם בברודי. רב = מורה ומנהיג בקהילה. הוא היה עשיר ממסחר יהלומים. יהלומים = אבנים יקרות.

למד אצל קרובי משפחה ובישיבות. בתחילה שימש כרב בעיר קטנה. כשהתעשר עזב משרות רשמיות ועמד ללמוד תורה. הוא עזר לקהילה שלו כשיווצרו בעיות עם אנשים חזקים.

כתב ספר בשם "מעלות היוחסין". שם בדק קשרים בין משפחות רבניות. יש במסורת משפחתית קישור עד לרש"י ולבית דוד. משפחות נשאו זה את זו כדי לשמור על קשרים מיוחדים.

כתב ספרים חשובים: "שערי אפרים" על קריאת התורה, ו"מטה אפרים" על הימים הנוראים. ספריו הודפסו הרבה ופוסקים אחריו ציטטו אותם. פוסקים = חכמים שמחליטים הלכות.