אצבעוני: העיתון לילדים הוקם ב-1952 על ידי העיתונאי והסופר מיכאל שיר והפסלת שושנה שיר. העיתון יוצא לאור ברציפות מאז. מיכאל שיר ערך אותו שנים רבות; מתחילת המאה ה-21 עורכו הוא בנו, רמי שיר, שכותב בו גם סיפורי ילדים.
הגיליונות הראשונים של אצבעוני יצאו כבר באוקטובר 1952. בעיתון הראשון לא הושם מספר סידורי, כי העורך לא ציפה להמשך רציף.
בעבר מדור החדשות של אצבעוני עקב אחרי אירועים שוטפים. בשנות ה־70 מיכאל שיר צילם ספינות בחיפה שעמדו לבישול־כוח הים. התמונות והתחקיר פורסמו בעיתון. הצנזורה אסרה את הפרסום על רוב העיתונות, אך לא דרשה אישור מעיתון הילדים, ולכן הידיעה הופיעה שם וצוינה גם בעיתונים היומיים. מקרה דומה קרה כשפורסם שאולי תעשייה אווירית תשגר לווין בשם אופק 1.
אצבעוני מיועד לילדים בגילאי 7, 11 (כיתות ב'-ה'). הוא כולל סיפורים, כתבות העשרה על טבע, מדע והיסטוריה, פינת אנגלית ושעשועונים. לעיתים העיתון מדגיש ערכים כמו קבלת האחר, איכות הסביבה, זכויות אדם וזכויות בעלי חיים.
כותבי העיתון הם מחנכים, סופרים ואנשי מדע. העיתון מודפס על נייר כרומו מט (סוג נייר להדפסה איכותית) ומנוקד, כלומר עם ניקוד להקלת הקריאה. בין הכותבים הבולטים: תמר בורנשטיין לזר (סדרת "קופיקו"), זוהר אביב ומאירה ברנע-גולדברג.
אצבעוני התחיל ב־1952. founders מיכאל שיר ושושנה שיר הקימו אותו. מאז הוא יוצא לאור בלי הפסקה. היום הבן רמי שיר הוא העורך.
הגיליון הראשון יצא באוקטובר 1952. לעיתון הראשון לא היה מספר גליון.
בעבר אצבעוני כתב גם חדשות. בשנות ה־70 העורך צילם ספינות בחיפה. העיתון פרסם את התמונות. הצנזורה אסרה על פרסום זה בעיתונים אחרים. גם ידיעה על שיגור לווין אופק 1 פורסמה בעיתון.
אצבעוני מיועד לילדים בגיל 7, 11. יש בו סיפורים, כתבות על טבע ומדע, פינת אנגלית ושעשועים. העיתון מדגיש קבלת האחר ואהבת הטבע.
העיתון נכתב על ידי מורים, סופרים ומדענים. מדפיסים אותו על נייר כרומו מט, נייר מיוחד להדפסה ברורה. דוגמה לסופר שכותב בעיתון היא תמר בורנשטיין לזר, שכתבה את קופיקו.
תגובות גולשים