ארגון צבאי יהודי

האנדרטה לזכר לוחמי האצ"י, מעשה ידי הפסל נתן רפופורט, ניצבת במקום שבו עמד גטו ורשה. העתק שלה מוצג ברחבת מוזיאון יד ושם בירושלים.

'''הארגון הצבאי היהודי (אצ"י)''' - השם העברי של Żydowski Związek Wojskowy (ŻZW) - היה ארגון מחתרתי יהודי מזוין שפעל בגטו ורשה בזמן מלחמת העולם השנייה. גטו = אזור שבו רוכזו יהודים על ידי השלטון הנאצי. האצ"י אורגן ברובו על ידי פעילי בית"ר והתנועה הרוויזיוניסטית, אך הצטרפו אליו גם אנשים ממגזרים פוליטיים שונים.

בספטמבר 1939 פלשה גרמניה לנציגי פולין וכעבור זמן הוקם בגורם העיר גטו ורשה. בגטו רוכזו מאות אלפי יהודים לתוך חלק קטן של העיר. תנאי המחיה היו קשים. רעב ומחלות נפוצו.

האצ"י החל להתארגן בסוף 1939. המייסדים היו בעיקר אנשי תנועות רוויזיוניסטיות ובית"ר שהתאמנו לפני המלחמה. הארגון נחלק לתאים קטנים ומסודרים. נשמרה חשאיות רבה וניתן קשר עם המחתרת הפולנית. שמות מרכזיים היו פאוול פרנקל ולייב (ליאון) רודל, אם כי לא תמיד ברור מי היה ראש המטה.

פעילויות ראשוניות כללו ארגון מטבחי רחוב. המטבחים שימשו גם כמקומות מפגש חשאיים. האצ"י גם סייע בהברחות אנשים לחוץ מהשטחים הכבושים והחל לפעול כארגון ממוסד לאחר הקמת הגטו ב-1940. הארגון הקים מחלקות לוגיסטיקה, רפואה וכספים, וחייליו חולקו לתאים ופלוגות.

כדי לשמור על קשר עם העולם החיצון ולהביא אספקה, האצ"י כרה מספר מנהרות. בונקר = מבנה מחסה תת-קרקעי. המנהרות חיברו בין בונקרים ובתים בתוך ומחוץ לגטו. חפירת המנהרה העיקרית אל הצד ה"ארי" הייתה קשה. היא בוצעה בעבודה ידנית ובהשלמתה בתחילת 1943 יועדה לשמש נתיב מילוט.

קשריות = נשים שהעבירו מסרים ויצאו מהגטו כדי ליצור קשר עם החוץ. הן בחרו נשים שהיו נראות סלאביות כדי לעבור את הבידוק. הקשריות סיכנו את חייהן, הבריחו משפחות והשתתפו בלחימה. חלקן שרדו וסיפרו את סיפורן שנים רבות לאחר מכן.

האצ"י עסק במעקב אחרי משתפי פעולה עם הנאצים ובהכנות למרד. בנובמבר 1942 ומראשית 1943 הארגון צבר ציוד וחימש מספר פלוגות, כ-240 איש לפי מקורות מסוימים. האצ"י תכנן להגן על מקומות פתוחים, כמו כיכר מוראנובסקי, ולהשתמש במנהרות לאספקה ולנסיגה.

ב-18 באפריל 1943 החלו הגירושים הסופיים מהגטו. האצ"י קיבל מידע מראש והחל להילחם. הלחימה התמקדה בכיכר מוראנובסקי ובכמה מוקדים מרכזיים. פאוול פרנקל וליאון רודל הובילו כוחות באותו אזור. לוחמי האצ"י השתמשו ברימוני יד, בקבוקי מולוטוב, רובים ונשק אוטומטי.

במהלך הקרבות הונף מעל גג הבית מספר 7 בכיכר דגל פולני ודגל האצ"י. תמונת הנפת הדגלים הייתה סמלית ונצפתה ברחבי העיר. לאחר כמה ימים חדרו כוחות גרמניים גדולים יותר וכבשו את הכיכר. רבים מהלוחמים נהרגו בתקופה זו. ההתקוממות בגטו הסתיימה רשמית באמצע מאי 1943.

רק מעטים מהלוחמים שרדו כדי למסור עדויות, וזה הקשה על תיעוד מלא של האצ"י. לאורך שנים פועלו של הארגון הוזנח ברוב חומרי ההנצחה והמחקר. ישנן טענות שהשכחה זו נבעה גם מסיבות פוליטיות בישראל אחרי המלחמה. בשנים שחלפו הוקדש מקום רב יותר לתיאור תפקודו של האצ"י במרד.

האנדרטה של האצ"י, של הפסל נתן רפופורט, עומדת במקום שבו עמד גטו ורשה. יש העתק ביד ושם.

'''אצ"י''' הוא ארגון של יהודים שהילחם בגטו ורשה בזמן מלחמה. גטו = אזור בו אסרו על היהודים לצאת. האצ"י הוקם על ידי קבוצות צעירים, רבים מהם מבית"ר.

גרמנים כבשו את ורשה והכינו שם גטו. הרבה יהודים הועברו לשם. התנאים היו קשים ורבים סבלו מרעב וממחלות.

האצ"י התחיל להתאסף בסוף 1939. החברים עבדו בסתר בתאים קטנים. הם אימנו ירי וארגנו ציוד.

האצ"י חפר מנהרות. מנהרה = מעבר תת-קרקעי. המנהרות עזרו להביא מזון, תרופות ונשק.

קשריות הן נשים שהעבירו מסרים ויצאו מהגטו. הן גם הבריחו אנשים למקלטים. הן סיכנו את עצמן למען אחרים.

ב-18 באפריל 1943 החל מרד בגטו. לוחמי האצ"י לחמו בכיכר מוראנובסקי. על גג הבית שלהם ניפו דגל פולני ודגל הארגון. אחרי ימים של לחימה הגרמנים כבשו את המקום. המרד נגמר באמצע מאי 1943.

מעטים שרדו כדי לספר מה קרה. במשך שנים לא כולם דיברו על האצ"י. היום מספרים יותר על מה שעשו שם.