ארוכה הדרך הביתה (Rabbit-Proof Fence) הוא סרט אוסטרלי המבוסס על סיפור אמיתי. הספר נכתב על ידי דוריס פילקינגטון על חייה של אמה, מולי.
הסרט מדבר על ילדים אבוריג'ינים. אבוריג'ינים הם האנשים הילידים של אוסטרליה. בשנות ה-20 של המאה ה-20 לקחו את שלוש הילדות ממשפחתן. הרשויות רצו שיחנכו אותן לפי החיים של האירופאים.
הילדות נמלטו מהמחנה. הן הלכו הביתה לאורך גדר ארוכה שנקראת "גדר הארנבים". הן צועדו כ-9 שבועות, כ-2,400 ק"מ. בדרכן היו להן קשיים, כמו רעב וצמא, והן ניסו להימנע מהשוטרים.
הסרט מראה חלק עצוב בהיסטוריה של אוסטרליה, שבו ילדים נלקחו ממשפחותיהם. אנשים אמרו שהסרט חשוב כי הוא מראה את העוול. אחרים אמרו שהסוף הטוב בסיפור הזה לא היה אפשרי לרוב הילדים שנלקחו.
הסרט זכה בפרס הסרט הטוב באוסטרליה וקיבל פרסי קהל בפסטיבלים בעולם. שחקנית אחת, אורלין סמפי, זכתה בפרס שחקנית טובה בפסטיבל דרבן.
הסרט מדבר על ילדים אבוריג'ינים. אבוריג'ינים הם האנשים הילידים של אוסטרליה. בשנות ה-20 של המאה ה-20 לקחו את שלוש הילדות ממשפחתן. הרשויות רצו שיחנכו אותן לפי החיים של האירופאים.
הילדות נמלטו מהמחנה. הן הלכו הביתה לאורך גדר ארוכה שנקראת "גדר הארנבים". הן צועדו כ-9 שבועות, כ-2,400 ק"מ. בדרכן היו להן קשיים, כמו רעב וצמא, והן ניסו להימנע מהשוטרים.
הסרט מראה חלק עצוב בהיסטוריה של אוסטרליה, שבו ילדים נלקחו ממשפחותיהם. אנשים אמרו שהסרט חשוב כי הוא מראה את העוול. אחרים אמרו שהסוף הטוב בסיפור הזה לא היה אפשרי לרוב הילדים שנלקחו.
הסרט זכה בפרס הסרט הטוב באוסטרליה וקיבל פרסי קהל בפסטיבלים בעולם. שחקנית אחת, אורלין סמפי, זכתה בפרס שחקנית טובה בפסטיבל דרבן.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים