אריה אלדד

אריה אלדד (נולד ב-1 במאי 1950) הוא רופא כירורג פלסטי, פרופסור לרפואה, סופר, עיתונאי ופוליטיקאי ישראלי. היה קצין רפואה ראשי בצה"ל (הרופא הבכיר בצבא). שימש חבר כנסת במסגרות האיחוד הלאומי ועוצמה לישראל. כותב מאמרים פובליציסטיים, משדר ברדיו 103FM וכתב גם רומן ריגול סאטירי.

אריה נולד בתל אביב-יפו. אביו, ישראל אלדד, היה אחד ממנהיגי המחתרת הלח"י ואינטלקטואל בולט. משפחתו והשיחות בבית השפיעו על עמדותיו הפוליטיות והאינטלקטואליות כשהלך בעקבות חלק מרעיונות אביו.

בצעירותו הגיש תוכנית רדיו לנוער בשם "חתול בשק" ושירת גם ככותב תסכיתים רדיו. למד בגימנסיה רחביה והצטרף לתנועת הצופים. למד רפואה באוניברסיטת תל אביב במסגרת העתודה האקדמית.
בצה"ל שירת כרופא גדודי וחטיבתי והתקדם לתפקידים בכירים: פיקד על בתי חולים שדה במבצעים שונים ושימש סגן קצין רפואה ראשי. ב-1997 קודם לדרגת תת-אלוף ומונה לקצין רפואה ראשי. בתקופת כהונתו הוחלט לקדם את ניסוי "עומר 2" שהיה חלק מפרשת ניסוי האנתרקס.
בהשתלמויות התמקצע בכירורגיה פלסטית (מנתח שיודע לשקם ולשפר איברים) ובטיפול בכוויות בלונדון. הקים את יחידת הכוויות בבית החולים הדסה עין-כרם ונחשב למומחה בתחום. בשנת 1998 קיבל את פרס אוונס של האגודה האמריקנית לטיפול בכוויות.
לאחר שחרורו מצה"ל ב-2000 ניהל את המחלקה לכירורגיה פלסטית והיחידה לטיפול בכוויות בהדסה, מונה לפרופסור בשיעוריו בפקולטה לרפואה, ועזב כשנכנס לפוליטיקה. ייסד ועמד בראש האיגוד הישראלי לכוויות וניהל את מאגר העור הלאומי (2000, 2010), שהקים ב-1987.

אלדד מזוהה עם ימין לאומי ותומך בעמדת "ארץ ישראל השלמה". הוא מתנגד להקמת מדינה פלסטינית ממערב לירדן ומוביל רעיון פוליטי של "שתי מדינות לשני עמים משני עברי הירדן".
בעקבות טיפול בפצועים באינתיפאדה השנייה נכנס לפוליטיקה וכתב מאמרים תקופתיים מאז 2002. ב-2003 פרש מהדסה, הצטרף למולדת ונבחר לכנסת ברשימת האיחוד הלאומי. בראשית דרכו כיהן כיו"ר ועדת האתיקה.
היה פעיל נגד תוכנית ההתנתקות ב-2005 והשתתף בהפגנות ובצעדים אזרחיים. ב-2006 נפגע במהלך עימות בעמונת; תבע את המדינה וטענותיו נדחו ב-2008. ב-2008 הגיש הצעת חוק לפינוי התושבים הפלסטינים בחברון ולקראת אותה תקופה נשמע אומרות קשות על מסירת שטחים, שהובילו להרחבתו ליום ממליאת הכנסת.
ב-2008 יזם והנהיג מפלגת "התקווה" ושובץ ברשימת האיחוד הלאומי, מולדת. נבחר לכנסת ה-18, כיהן בוועדות מרכזיות והוביל את שדולת ארץ ישראל. לקראת סוף פעילות הכנסת פרש מהאיחוד והקים יחד עם מיכאל בן-ארי את עוצמה לישראל (הוכרה ב-19 בנובמבר 2012). ב-29 בנובמבר 2012 שרף יחד עם בן-ארי את הדגל הפלסטיני, במחאה על פניית אבו מאזן לאו"ם.
בראשית 2013 לא חזר לכנסת לאחר שרשימתו לא עברה את אחוז החסימה.

במהלך כהונתו יזם מספר חוקים פרלמנטריים.

ב-2012 הציע באופן סאטירי לנסר את כיפת הסלע כביקורת פוליטית. החל מ-2013 משדר תוכנית יום־יומית ב-103FM לצד בן כספית. שימש יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי (2013, 2015). מאז 2016 מפרסם טורים בעיתון "מעריב השבוע" והופיע בפאנלים בתוכניות סאטירה. ב-2018 התנדב לבצע בדיקות רפואיות לפלסטינים שנפגעו על ידי הרשות הפלסטינית. באוגוסט 2019 מונה לוועדת תכנון ותקצוב של המל"ג.

מתגורר בהתנחלות כפר אדומים בהרי יהודה. היה נשוי לאליאורה בן-ציון עד לפטירתה באוגוסט 2025. להם חמישה ילדים.

כתב ספרי עיון וסיפורת, ערך חיבורים ופרסם מאמרי פובליציסטיקה וסאטירה.

אריה אלדד נולד ב-1 במאי 1950. הוא רופא מנתח שמומחה בכוויות. הוא גם פרופסור, כותב ומשדר רדיו.

נולד בתל אביב. אביו, ישראל אלדד, היה דמות חשובה בתנועה שאיבדה את דרכה לפני קום המדינה. זה השפיע על אריה.

צעיר הגיש תוכניות רדיו וניגן ב"חתול בשק". למד רפואה באוניברסיטת תל אביב. שירת כרופא בצבא והתקדם לתפקידים חשובים.
היה קצין רפואה ראשי (הרופא הבכיר בצבא). התמחה בניתוחים ושיקום ובטיפול בכוויות. הקים את יחידת הכוויות בבית החולים הדסה. קיבל פרס חשוב לטיפול בכוויות ב-1998.
לאחר הצבא ניהל את המחלקה לכירורגיה פלסטית והיחידה לכוויות בהדסה והפך לפרופסור.

הוא תומך ברעיונות ימין וחושב שעל ישראל לשמור על שטחים נרחבים. טיפל בפצועים באינתיפאדה והשיחות עם המטופלים דחפו אותו לפוליטיקה.
הוא היה חבר כנסת במספר רשימות. התנגד לפינוי יישובים ב-2005 והשתתף בהפגנות. ב-2006 נפצע בעימות בעמונת. ב-2012 היה פעיל פוליטית והקים מפלגה בשם "עוצמה לישראל".
ב-29 בנובמבר 2012 שרף יחד עם חבר כנסת אחר את דגל פלסטין, במחאה על החלטה של מנהיגים בפוליטיקה הבינלאומית.
בשנת 2013 הרשימה שלו לא נכנסה לכנסת.

הציע רעיון סאטירי לגבי כיפת הסלע ב-2012. מאז 2013 משדר תוכנית יומית ברדיו 103FM. כתב טורים בעיתונות והופיע בתוכניות טלוויזיה סאטיריות. ב-2018 התנדב לבדוק פצועים פלסטינים. ב-2019 מונה לוועדה אקדמית.

גר בכפר אדומים. היה נשוי לאליאורה עד מותה באוגוסט 2025. יש לו חמישה ילדים.

כתב ספרים ועבודות עיון וסיפורת. כותב טורים ומשדר רדיו.