ארין (בגאלית: Éirinn, כיום נכתב גם Erin) הוא השם העתיק של אירלנד. השם נגזר מהאלה המיתולוגית אריו (אלה = דמות אלוהית), והיא נתפסה כמוצא המדינה בשמות ובאגדות. במאה ה‑19, בתקופת ההתעוררות הלאומית, שימשה ארין כהאנשה, ייצוג של אירלנד כישות אנושית. האנשה זו הופיעה לעתים כאישה לבושה בירוק, והביטוי "ארין זוכרת" רומז לזיכרון של שלטון אנגליה על האי. הביטוי הגאלי Erin go bragh (ארין גו בראך) פירושו "ארין לנצח". הוא נטבע סביב 1780 כסיסמה (מילות דגל) של תנועה פטריוטית. בבצלאות ובמהפכות המאוחרות משתמשים בו כאמירה של נאמנות לאירלנד. ב‑1847 נטבע גם על ידי "גדוד פטריק הקדוש", גדוד של חיילים אירים‑קתולים שהחליטו לנטוש את הצבא האמריקני ולהילחם לצד מקסיקו במלחמה. הביטוי מופיע כמוטו של מועדון הכדורגל היברניאן ומקושר גם ליום פטריק הקדוש. ארין משמש כיום גם כשם פרטי לנשים ולגברים במדינות שונות. בקיץ 1940 הגיש הסופר ג'יימס ג'ויס ובתו בקשת כניסה לשווייץ, ונדחו זמנית כיוון ששלטונות ההגירה חשבו שהוא יהודי; הוויזה הוענקה רק לאחר התערבות של ידידים. בתגובה להגדרה כיהודי הגיב ג'ויס.
ארין הוא השם הישן של אירלנד. השם בא מהאלה אריו. אלה היא דמות אלוהית במיתולוגיה. במאה התשע עשרה אנשים ראו את ארין כאישה שמייצגת את המדינה. היא נראתה לעתים בלבוש ירוק. הביטוי Erin go bragh אומר "ארין לנצח". זו סיסמה, מילים שאומרים ביחד בשביל זהות. הסיסמה הופיעה בסביבות 1780. אנשים השתמשו בה במאבקים ובחגיגות של יום פטריק הקדוש. ב‑1847 צדדים מסוימים של חיילים אירים השתמשו בביטוי הזה במהלך מלחמה. היום ארין הוא גם שם פרטי שניתן לאנשים בכמה מדינות. בקיץ 1940, כשפריז נכבשה במלחמה, ג'יימס ג'ויס ביקש להיכנס לשווייץ. בתחילה דחו אותו כי חשבו בטעות שהוא יהודי. בסוף קיבל ויזה אחרי שעזרו לו ידידים.
תגובות גולשים