אריק דולפי

אריק דולפי (Eric Allan Dolphy, Jr.; 1928, 1964) היה נגן ג'אז שחידש את ההקשר של כלי נשיפה בג'אז. הוא ניגן בחליל, בקלרינט בס (קלרינט נמוך עם צליל עמוק) ובסקסופון אלט. נחשב לאחד ממייסדי הג'אז החופשי (סגנון שבו המוזיקה פתוחה לאלתורים, נגינה ללא תווים קשיחים). דולפי השפיע עמוקות על מוזיקאים רבים, ובעיקר על ג'ון קולטריין וצ'ארלס מינגוס.



נולד בלוס אנג'לס. אמו הייתה זמרת במקהלה ואביו מוזיקאי קלאסי. הוא למד קלרינט בבית הספר, עבד עם לויד ריס, ולאחר מכן עבר גם לחליל ולקלרינט בס. ב־1958 הצטרף להרכבו של צ'יקו המילטון, וזה חשף אותו לסצנת החוף המערבי. בסוף 1959 עבר לניו יורק, והפך לנגן מבוקש שהקליט עם מוזיקאים מרכזיים כמו אורנט קולמן ומקס רואץ', וגם הוציא תקליטים כמוביל.


ב־1964 חזר להופיע עם צ'ארלס מינגוס בסיבוב הופעות באירופה. דולפי נפרד ממינגוס בפריז, התחתן שם, וניגן מעט לפני מותו עם דונלד בירד ונאט דייוויס. הוא נפטר בברלין בעקבות התקף מחלת הסוכרת, בגיל 36. בשל מיקום ההתקף במהלך סיבוב הופעות, נוצרו שמועות בטעות על סיבות אחרות.


דולפי הקים חמישייה משלו ויצא לסיבובים בברלין ובסקנדינביה; חלק גדול מההופעות מתועד. הוא הצטרף גם לרביעייה של מינגוס (1959, 1960), שהפכה לחשובה בהיסטוריה של הג'אז המודרני.


עם ג'ון קולטריין עבד דולפי ב־1961, 1962. קולטריין ביקש מדולפי לכתוב עיבודים ל־Africa/Brass (תקליט עם עיבודים לאורקסטראציה אפריקאית). דולפי עיבד והעיבודים זכו לשבח. הקלטות נוספות כוללות את Ole Coltrane. דולפי הצטרף לרביעיית קולטריין לסיבוב הופעות, אבל עזב את ההרכב ב־1962. השפעתו על קולטריין הייתה משמעותית: דולפי פתח בפניו דרכים מעבר לבופ, וקלרינט הבס שהיה בבעלות דולפי עבר לאחר מכן לקולטריין.


הם נפגשו כבר בשנות החמישים. ברביעיית מינגוס דולפי השתתף בהקלטות חשובות שהפכו לקלאסיקה של הג'אז. ב־1964 מינגוס כתב יצירה ארוכה שהושפעה ממאמר על הפרדה גזעית; האלתורים ביצירה מבטאים את דעותיהם של הנגנים. משהודיע דולפי שהוא עוזב, כתב מינגוס גם קטע של פרידה בשם "So long, Eric".


דולפי היה בין הראשונים שהפכו את הקלרינט בס לכלי סולו בג'אז. בדרך כלל נגני ג'אז בוחרים כלי מרכזי אחד; אצל דולפי שלושתם, חליל, אלט וקלרינט בס, היו בולטים. בתחילת דרכו ניגן בסגנון בי־בופ, אך התפתח לכיוון אוונגארד (חלוצי וחדשני). בסולואים שלו בלטה וירטואוזיות: ארפז'ים מהירים (הלחנות של מספר תווים יחד), קפיצות גדולות לעיתים מעל אוקטבה, וצלילים הדומים לציוצים וחריקות, חלקם בהשפעת אהבתו לציפורים. למרות ההשפעות מצ'ארלי פארקר, דולפי יצר סגנון ייחודי ששינה את פני הג'אז החופשי.


הוא השתתף בעיבודים ובהקלטות משמעותיות, כולל Africa/Brass ו־Ole Coltrane עם קולטריין, והופיע בתקליט Free Jazz של אורנט קולמן כשניגן קלרינט בס.

אריק דולפי (1928, 1964) היה נגן ג'אז מפורסם. הוא ניגן בחליל, בסקסופון אלט וקלרינט בס (כלי נשיפה עם צליל עמוק).


נולד בלוס אנג'לס. אמו הייתה זמרת ואביו מוזיקאי. הוא למד לנגן עוד בבית הספר והתגלה ככשרוני.


בשנת 1958 הצטרף לתזמורת של צ'יקו המילטון. בסוף 1959 עבר לניו יורק והקליט עם מוזיקאים חשובים. הוא הוציא גם תקליטים משלו.


ב־1964 ניסה הופעות באירופה. בזמן סיבוב ההופעות חלה במחלת סוכרת (מחלה שבה הגוף צריך אינסולין). הוא נפטר בבירלין, בגיל 36.


דולפי שיתף פעולה עם שניים מהמוזיקאים הגדולים: ג'ון קולטריין וצ'ארלס מינגוס. הוא עזר לקולטריין בעיבודים לתקליט Africa/Brass. אצל מינגוס הוא ניגן בקבוצת נגנים שהשפיעה על הג'אז.


דולפי היה מהראשונים שהשתמשו בקלרינט בס ככלי סולו בג'אז. הוא אהב לשחק עם צלילים פתאומיים וציפורים, זה נתן לנגינתו אופי מיוחד. הוא עזר לפתח את מה שקוראים ג'אז חופשי (מוזיקה שבה מוזיקאים יכולים להמציא בזמן אמת).


הוא הופיע בהקלטות חשובות כמו Africa/Brass ו־Free Jazz, והותיר השפעה גדולה על מוזיקאים אחרים.