ארכאולוגיה ימית חוקרת שרידי עבר שעל קרקעית הים ובחופים. מטרתה להבין סחר ימי וקשרים בין תרבויות שהתקיימו לפני מאות שנים. ייחודה הוא היכולת למצוא "קפסולות של הזמן", מקומות שלא הופרעו, כמו ספינות טבועות, שבהם הממצאים משקפים בדיוק תקופה אחת. זה שונה מארכאולוגיה ביבשה, שבה שרידים מעורבבים מתקופות שונות.
התחום כולל שתי קבוצות עיקריות: שרידים הקשורים לפעילות ימית, עוגנים, ספינות טבועות עם מטען, מתקני נמל, רציפים ושוברי גלים; ושרידים יבשתיים שהיום נמצאים מתחת למים, בגלל שינוי קו החוף או עליית פני הים. דוגמה חשובה היא הכפר הנאוליתי בעתלית-ים, שנמצא בעומק של 6, 11 מטרים מתחת לפני הים.
המחקר התת-ימי בישראל החל סביב 1960 בחפירה עם ספינת המחקר Sea Diver בנמל קיסריה. המשלחת גילתה גם חלק של דרך רומאית בכנרת. בשנים הבאות התאגדו צוללים מתנדבים והקימו ב-1961 את "אגודה למחקר תת-ימי בישראל". בין הארכיאולוגים שקשורים להתחלה היו אבנר רבן ויוסף גלילי. המתנדבים חפרו בקיסריה, בעכו ובעתלית, וגם חקרו ספינות טרופות מול חופים כמו שבי ציון.
פעילות המחקר נשענה על מוזיאון ימי בחיפה ונמל קיסריה. כיום חוג לציוויליזציות ימיות והאקדמיה באוניברסיטת חיפה ממשיכים לחקור נושאים אלה, כולל סקרים ימיים וחפירות של ספינות וטכנולוגיות נמל.
הגלריה כוללת תמונות של ספינות עתיקות, נמלים תת-ימיים ואנשי חפירה. התמונות ממחישות ספינה עתיקה ממעגן מיכאל, הנמל העתיק של קיסריה מתחת למים, ואנשי צוות וחוקרים בחפירות שונות.
ארכאולוגיה ימית מחפשת חפצים ישנים בים ובחוף. חוקרים מוצאים ספינות טבועות, כלי אוכל ועוגנים. מקרים כאלה נקראים "קפסולות של הזמן". קפסולה של הזמן היא מקום שלא הופרע. הממצאים שם מראים איך אנשים חיו ברגע אחד בזמן.
עוסקים בשתי קבוצות: דברים שקשורים לשיט כמו ספינות, עוגנים ומבני נמל; ואתרים שהיו יבשה והיום מתחת למים. דוגמה חשובה היא הכפר בעתלית-ים. הוא נמצא 6, 11 מטרים מתחת לפני הים.
המחקר בישראל החל ב-1960 בחפירה בנמל קיסריה עם הספינה Sea Diver. בשנים אחרי זה צוללים מתנדבים הקימו אגודה ב-1961. המתנדבים חפרו בקיסריה, בעכו ובעתלית.
יש תמונות של ספינה עתיקה ממעגן מיכאל, של הנמל של קיסריה מתחת למים, ושל צוללים וחופרים בעבודה.
תגובות גולשים