ארכנגלסק

ארכנגלסק (ברוסית: Арха́нгельск) היא עיר במחוז בצפון‑מערב רוסיה. היא נמצאת קרוב לחוג הקוטב הצפוני (קו המציין את אזור הקוטב), על נהר דווינה הצפונית, ליד היציאה לים הלבן. העיר הייתה נמל חשוב כבר בימי הביניים. לפי מפקד 2015 אוכלוסייתה כ־350,000 איש, והיא סובלת מהגירה שלילית מאז שנות ה־90.

האזור היה ידוע בתקופת הוויקינגים כ־Bjarmaland. במאה ה־12 נוסד כאן מנזר על שם המלאך מיכאיל, שממנו לקחה העיר את שמה. ב־1478 עבר האזור לשליטת נסיכות מוסקבה. המרכז המסחרי הראשון היה חולמוגורי, מעט מעלה הנהר.

ב־1555 העניק איוון האיום זכויות מסחר לסוחרים אנגלים, והוקמה חברת הסחר המוסקבאית (Muscovy Trading Company). הולנדיים גם החלו להפליג לים הלבן. ב־1584 הורה איוון על ייסוד "חולמוגורי החדשה", שהפכה לארכנגלסק.

התנועה לים הבלטי נשלטה אז על ידי שוודיה, ולכן בארכנגלסק היו תקופות שבהן הים היה סגור בקרח בחורף. תושבי החוף, הפומורים, חקרו נתיבי מסחר צפונה והגיעו עד מנגזיה בהרי האוראל.

פיוטר הראשון הקים מעגן בעיר ב־1693 והשיק ספינות אל הים הלבן. עם זאת הבין שארכנגלסק לא תהיה נמל יציב כל השנה, ולכן לאחר המלחמות בים הבלטי יסד את סנקט פטרבורג ב־1704.

במאה ה־18 דעכה חשיבותה על רקע המסחר דרך הים הבלטי. בסוף המאה ה־19 חזרה להיות חשובה אחרי חיבור במרילת ברזל (רכבת) למוסקבה ופיתוח סחר בעץ. בזמן מלחמת העולם הראשונה נשאר ארכנגלסק נמל מרכזי לייבוא וייצוא עד פתיחת נמלים אחרים. בתקופת מלחמת האזרחים (1918, 1920) הייתה העיר בסיס של הצבא הלבן וקיבלה התערבות של כוחות של בעלות הברית בקיץ 1918.

במהלך מלחמת העולם השנייה היתה יעד לשיירות ארקטיות שסיפקו אספקה לברית המועצות. עם פתיחת נמל מורמנסק ירדה חלקית חשיבותה כמרכז נמל.

מיכאיל לומונוסוב, מדען מפורסם, הגיע מאזורים סמוכים, ובשמו נקראת אוניברסיטה באזור. בעיר ניצבות אנדרטאות לפנדרי זמן, ובין המבנים ההיסטוריים החשובים חצר הסוחרים ומבצר דווינה.

העיר נשארה נמל פעיל, פתוח כמעט כל השנה בזכות שוברות קרח (ספינות מיוחדות ששוברות קרח כדי לשמור על מעבר מים פתוח). כלכלת העיר מסתמכת על דייג וסחר בעץ. ב־16 במרץ 2004 אירע פיצוץ בבניין דירות, שבו נהרגו 58 בני אדם, אירוע טרגי שמשפיע על הקהילה עד היום.

בשנת 2010 הוקמה כאן האוניברסיטה הפדרלית הצפונית על בסיס מוסדות השכלה מקומיים.

ארכנגלסק היא הקצה הצפוני של מסילת רכבת שמחברת אותה למוסקבה ולערים מרכזיות אחרות. יש שתי נמלי תעופה מרכזיים: ארכנגלסק‑טלאגי וכן ואסקובו.

סצנות הפתיחה של סרט ג'יימס בונד "גולדן איי" מראות סכר ליד ארכנגלסק, אך הסצנות הוסרטו בשווייץ. למרות אוכלוסייה העומדת כיום סביב 350 אלף, העיר חגגה פעמיים את הולדת התושב ה‑400,000, עדות לתנודתיות גדולה במספר התושבים.

ארכנגלסק היא עיר בצפון‑מערב רוסיה. היא נמצאת קרוב לחוג הקוטב הצפוני (קו סביב הקוטב). העיר שוכנת על נהר דווינה, ליד הים הלבן. לפני זמן רב זו הייתה עיר נמל חשובה.

באותם ימים היה מקום בשם Bjarmaland. במאה ה־12 נבנה כאן מנזר (מקום שבו חיים נזירים). המנזר נתן לעיר את שמה. ב־1555 המלך רצה שסוחרים מאנגליה יגיעו לכאן. הדבר עזר למסחר בעיר.

האנשים המקומיים נקראו פומורים. הם הפליגו צפונה וחקרו מקומות רחוקים. פיוטר הראשון בנה במפרץ מעגן לספינות ב־1693. מאוחר יותר הוא בנה עיר חדשה אחרת בשם סנקט פטרבורג.

כיום יש בעיר אוניברסיטה גדולה על שם לומונוסוב. יש מוזיאון ובניינים ישנים כמו חצר הסוחרים ומבצר דווינה. הארכנגלסק עדיין נמל פעיל. יש ספינות שמפרקות קרח, כדי שהים יישאר פתוח גם בחורף. העיר מתפרנסת מדייג וממכירת עצים.

בשנת 2004 קרה פיצוץ בבניין דירות. זה היה אירוע חמור שבו נהרגו אנשים.

יש רכבת שמגיעה עד ארכנגלסק ומחברת אותה למוסקבה. יש גם שני שדות תעופה: טלאגי ווסקובו.

בסרט של ג'יימס בונד "גולדן איי" מתחילים עם סצנה ליד סכר שאמור להיות בקרבת ארכנגלסק. הסצנה צולמה בשווייץ, לא כאן.