ארמון בריידוול

ארמון בריידוול היה ארמון בלונדון. בתחילה שימש כארמונו של הנרי השמיני. בהמשך הפך לבית תמחוי (מקום שנהגו לתת בו אוכל ומקלט לעניים) ולבית כלא.

הארמון נבנה במקום שבו עמדה בימי הביניים אכסניה בשם "סנט ברייד". עלות הבנייה היתה כ־39,000 ליש"ט. הנרי התגורר שם בין 1515 ל־1523. המקום נקרא על שם באר מים סמוכה שנקראה על שם בריג'יד הקדושה.

בשנת 1528 נפגש שם הנרי עם משלחת אפיפיורית כדי לדון בגירושיו מקתרין מארגון. המלך עזב את הארמון ב־1530 כשהוא עבר להמפטון קורט. ב־1553 העניק אדוארד השישי את הארמון לעיר לונדון כדי שישמש בית לילדים חסרי בית ולמקום לטיפול ב"נשים בלתי מסודרות" (נשים שעיסוקן בזנות). ב־1556 העיר קיבלה את המבנה במלואו והפכה אותו לבית כלא, לבית חולים ולסדנאות עבודה.

שם "בריידוול" הפך לשם נרדף לבית כלא, ושמו שימש גם לבתי כלא אחרים שהוקמו אחרי כן. רוב הארמון נהרס בשרפה הגדולה של לונדון. המבנה נבנה מחדש ב־1666, 1667 כ"בית החולים המלכותי בריידוול" והמשיך לשמש גם כבית כלא. בשנת 1700 זה היה בית הכלא הראשון שהעסיק רופא במשרה קבועה לטיפול באסירים. בית החולים נסגר ב־1855 והבניין נהרס ב־1863, 1864. כיום במקום עומד בניין יוניליוור משנת 1931.

ארמון בריידוול עמד פעם בלונדון. בתחילה זה היה בית של המלך הנרי השמיני.

הארמון נבנה במקום שהיה בו קודם אכסניה בשם סנט ברייד. הנרי התגורר שם בין השנים 1515, 1523. על מקום זה שמו היה קשור לבאר מים על שם בריג'יד הקדושה.

בשנת 1553 נתן המלך אדוארד את הארמון לעיר לונדון. העיר הפכה אותו לבית לילדים ללא בית ולבית כלא. אחרי שרפה גדולה ברבים מהמבנים, הארמון נבנה מחדש ב־1666.

ב־1700 זה היה בית כלא ראשון שהיה בו רופא במשרה קבועה. המבנה נסגר באמצע המאה ה־19 והוחרב. היום במקום עומד בניין של חברת יוניליוור משנת 1931.