ארמון דיוקלטיאנוס

ארמון דיוקלטיאנוס נבנה בידי הקיסר דיוקלטיאנוס במאה ה-3 וה-4. הוא שימש כארמון פרישה כאשר ויתר דיוקלטיאנוס על השלטון ב-1 במאי 305. המבנה יושב על חצי אי קטן שנכנס אל הים האדריאטי, כ-6 ק"מ מערבית לסלונה. היום הארמון נמצא בלב ספליט ושמור היטב. בשנת 1979 צורף האתר, יחד עם מרכז העיר ההיסטורי, לרשימת מורשת עולמית.

בניית הארמון מסמנת את תחילת ספליט. שמה של העיר לא נובע מהמילה הלטינית "Palatium" אלא מהצמח אספלתוס (Aspalathos). הארמון ננטש זמן מה, ואז יושב מחדש ב-639 על ידי פליטים מסלונה. עם הזמן התרחבה העיר מחוץ לחומות הארמון, והוא הפך לחלק משכונות העיר. בארצות המערב שכחו את הארמון עד שאדריכל בריטי, רוברט אדם, תיאר את ההריסות בספר משנת 1764 והשיב את תשומת הלב למקום.

הארמון הוא מלבן שאורכו 215.5 מטר ורוחבו 175 מטר מדרום ו-181 מטר בצפון. לכל צדיו מגדלים, למעט החזית הדרומית שפנתה אל הים. בחזית הדרומית היה מעבר עמודים מקורה, שאולי שימש לכניסת סחורות או ליציאה לים. בשלוש החזיתות האחרות עמדו שערים שהובילו לחצר המרכזית.

החצר חיברה את המגורים הקיסריים מדרום, את קברו של דיוקלטיאנוס ממזרח (היום הקתדרלה), ושלושה מקדשים במערב, כאשר רק אחד מהם נותר ומשמש כבפטיסטריום. הארמון היה גם מעין מבנה מגורים יוקרתי וגם כמו מחנה צבאי. הדקומנוס (Decumanus, הציר הראשי המזרח־מערב) חילק את המקום לשני חלקים. הקארדו (Cardo, הציר הראשי הצפון־דרום) חילק חלקים נוספים. החלק הדרומי הכיל מבני ציבור ומגורים קיסריים, והוא הוגבה בשל שיפוע היבשה אל הים בכ־8 מטר. בצפון השתמרו פחות המבנים. בשיאו גרו בארמון כ-9,000 איש.

חומרי הבניין כללו אבן גיר מקומית, אבני טוף ומלבנים מסלונה, וכן חומרים לקישוט מקוּרים מרחוק, גרניט ממצרים ושיש מפרוקונסוס.

חומות הארמון נותרו במידה רבה שמורות, אך בצדו המערבי המעבר לעיר העתיקה כמעט איננו מורגש. המתחם אינו מוזיאון בלעדי, אנשים גרים בו כחלק מן העיר. שער הזהב (Zlatna vrata) בצפון נשמר, ושער דרומי מוביל אל חוף הים תחת החזית הדרומית ההיסטורית.

תחת הארמון שמורות קומות תת-קרקעיות עם אולמות מקורים בקמרון חבית. חלקן שימשו/שמשות כמוזיאון. הארמון כבר לא גובל ישירות בים; כיום פונה אליו טיילת רחבה ברוחב כ-50 מטר.

במרכז המתחם שוכנת כיכר מלבנית במקום מפגש הדקומנוס והקארדו. מסביב לכיכר פריסטיל, רצפת כניסה מקורה לאורך של כ-27 מטר במערב ובמזרח, ובאורך של 13.5 מטר מדרום. לאורך הפריסטיל ניצבים שישה עמודי גרניט בגובה 5.25 מטר, עם כותרות מעוטרות שנשאו קשת. בפריסטיל הדרומי עומדים ארבעה עמודים ובמרכזו הפתח אל המגורים הקיסריים. מעל שער זה עמד בעבר כיפה; היום נותר רק פתח עגול בתקרה במקום בו היא עמדה.

רחוב צר מהכיכר מוביל אל מקדש יופיטר, שנבנה במאה ה-5 וכיום משמש כבפטיסטריום. בכניסה עומדים שני פסלי ספינקס חצויים מראש בשיש שחור. ממזרח לכיכר עומד מאוזוליאום דיוקלטיאנוס, שנבנה כמבנה מתומן ושומר כמעט על צורתו המקורית. סביבו עמד גג מחובר לעמודים, אך הגג לא שרד. מגדל פעמונים שנבנה בין המאה ה-12 למאה ה-16 קרס ונבנה מחדש ב-1908.

הארמון נבנה על ידי הקיסר דיוקלטיאנוס במאה ה-3 וה-4. הוא רצה לפרוש מהשלטון ב-1 במאי 305. הארמון נמצא על חצי אי קטן ליד הים האדריאטי. היום הוא בלב העיר ספליט.

הארמון הקים למעשה את העיר ספליט. שם העיר מגיע מצמח שנקרא אספלתוס. אחרי זמן קצר המקום ננטש. ב-639 הגיעו לכאן פליטים מסלונה וגרו בארמון. במאות הבאות העיר צמחה מסביב לחומות הארמון.

הארמון גדול מאוד, בצורת מלבן עם מגדלים בכל פינה. הצלע הדרומית פנתה אל הים והיתה בה שורה של עמודים מקורים. בחצר המרכזית היו המגורים של הקיסר, הקבר שלו שממזרח (היום הקתדרלה), ושלושה מקדשים במערב. רק מקדש אחד שרד, והוא משמש היום לבפוטיסטריום, מקום שבו עושים טבילה במים.

הארמון היה גם בית גדול וגם כמו בסיס צבאי. היו בו רחובות עיקריים שנקראו דקומנוס (רחוב ראשי מזרח-מערב) וקארדו (רחוב ראשי צפון-דרום). בשיאו גרו שם עד כ-9,000 אנשים.

חומות הארמון נשמרו בחלקים גדולים. המתחם הוא חלק מהעיר ושם עדיין גרים אנשים. יש שם חדרים תת-קרקעיים עם אולמות מקורים. חלקם פתוחים למבקרים כמוזיאון. במקום יש כיכר רחבה עם עמודים גרניטיים גדולים. ליד הכיכר עומד המבנה שהפך לקתדרלה, וממול נמצא המקדש שהפך לבפטיסטריום. היום יש טיילת על החוף במקום שבו פעם נשקף הים ישירות אל הארמון.