ארנסט המינגוויי

ארנסט מילר המינגוויי (21 ביולי 1899, 2 ביולי 1961) היה סופר ועיתונאי אמריקאי. סגנונו התמציתי, עם משפטים קצרים ותיאורים קונקרטיים, השפיע על הפרוזה במאה ה-20. זכה בפרס פוליצר (פרס אמריקאי חשוב לספרות) ב-1953 ובפרס נובל לספרות (פרס בינלאומי חשוב) ב-1954 על "הזקן והים".

נולד באוק פארק, פרוור של שיקגו, במשפחה משכילה שבה האם הייתה מורת מוזיקה והאב רופא. בילדותו טייל ודג עם אביו, וחוויות אלה השפיעו על אהבתו לטבע ולמקומות מבודדים.

ב-1918 התנדב כנהג אמבולנס לצלב האדום באיטליה. נפצע מפגז מרגמה וסחב חייל פצוע למקום מבטחים. על מעשה זה קיבל מדליה מאיטליה. שהותו בבית החולים וקשריו הרומנטיים שם השפיעו על סיפורים ורומנים מאוחרים.

לאחר המלחמה עבד כעיתונאי בטורונטו ובקנזס סיטי. בשנת 1921 נשא לאישה את האדלי ריצ'רדסון ועבר לפריז עם אשתו. בפריז הצטרף לחוגי סופרים ואמנים והשפעותיו כללו את גרטרוד שטיין ועזרא פאונד. בגניבת מזוודה בתחנת רכבת איבד טיוטות חשובות, אירוע ששבר אותו זמנית.

בפריז הקדים להופיע כסופר עם אוספי סיפורים ורומנים. כתב בין היתר את "וזרח השמש" (The Sun Also Rises), שזכה להצלחה וביסס את משרתו ברשימת הסופרים החשובים.

ב-1930 עבר לקי וסט בפלורידה. המשיך לכתוב ספרים ומאמרים, ערך מסעות דיג וספארי, ולנסוע רבות. פריטים כמו סירתו "פילאר" והמסעות התיישבו בסיפוריו.

בשנות ה-30 סיקר את מלחמת האזרחים בספרד ותמך ברפובליקאים. בזמן מלחמת העולם השנייה שירת כעיתונאי צבאי, היה נוכח בנחיתות ובהקרבות באירופה, ועבד גם עם כוחות לוחמים. נסיונו בלחימה השפיע על כתיבתו הרומנטית והעיתונאית.

אחרי המלחמה המשיך לנסות לכתוב. "הזקן והים" חידש את תהילתו וזיכה אותו בפרסים גדולים. בשנותיו האחרונות הופיעו בעיות בריאותיות ונפשיות, פציעות מתאונות ומסעות, אלכוהוליזם וטיפולים רפואיים קשים כולל טיפול חשמלי (טיפול רפואי שמפעילים בו זרם חשמלי קצר). לבסוף ב-2 ביולי 1961 מת.

הכתיבה מאופיינת במשפטים קצרים, תיאורים ישירים והשמטת פרטים מכוונת. הוא האמין שכאשר הכותב משמיט פרטים בכוונה, הקורא משלים אותם בעצמו. דרך זו נקראת לעתים "תיאור הקרחון" או "התאוריית הקרחון".

ארנסט המינגוויי (1899, 1961) היה סופר ועיתונאי אמריקאי מפורסם. הוא כתב משפטים קצרים וקלים לקריאה. זה היה חלק גדול מהסגנון שלו.

ארנסט נולד בפרוור ליד שיקגו. בילדותו הלך לדוג עם אביו. זה נתן לו רעיונות לסיפורים.

בצעירותו נסע לאיטליה והתנדב לנהוג אמבולנס. הוא נפצע במלחמה וקיבל מדליה על אומץ.

הוא עבד כעיתונאי ולמד לכתוב חד וענייני. ב-1921 נישא והלך לגור בפריז. שם פגש סופרים ואמנים רבים.

בפריז כתב רומנים וסיפורים. אחד מהרומנים הגדולים שלו הוא "וזרח השמש".

הוא עבר לקי וסט, אהב לדוג ונסע הרבה. סירות וציידים מופיעים בסיפוריו.

הוא סיקר את מלחמת האזרחים בספרד ועבד גם בזמן מלחמת העולם השנייה. החוויות הללו נכנסו לספריו.

מאוחר יותר הוא חלש במחלה ובהרגשה רעה. ב-1961 הוא מת. על שמו נשארו ספרים חשובים ונאמנים רבים.