ארנסט לוביטש (29 בינואר 1892, 30 בנובמבר 1947) היה במאי קולנוע יהודי‑אמריקאי יליד גרמניה.
סרטיו שנונים ומתוחכמים, ולעתים כוללים מיניות מרומזת ועדינה. ה"מגע לוביטש" הוא סגנון מיוחד שלו, שמבוסס על הומור סרקסטי ומבט שמרחיק מהיומיום.
נולד בברלין ונמנע מלעבוד בעסק החייטות של אביו. בחר בתיאטרון ושיחק בהפקות של מקס ריינהרט. החל לשחק בסרטים ב-1912 ואז פנה לבימוי. ב-1918 ביים את Die Augen der Mumie Ma; זהו סרט אילם (סרט בלי סאונד) שבו בלטה השחקנית פולה נגרי. הצלחות נוספות כללו את Madame Du Barry ו‑Anna Boleyn, שהחיזקו את מעמדו בין אמני הקולנוע הבולטים באירופה.
ב-1922 הגיע להוליווד בהזמנת מרי פיקפורד וחתם עם האחים וורנר. שם ביסס את שמו בקומדיות מתוחכמות כמו The Marriage Circle ו‑Lady Windermere's Fan. ב‑1928, עם כניסת הסאונד, עבר לפרמאונט.
ב-1929 יצר את סרטו המוזיקלי הראשון, The Love Parade, ושילב דיאלוגים חדים עם מצבים קומיים. גם Monte Carlo ו‑The Smiling Lieutenant זכו לשבחי מבקרים. בין יצירותיו הבולטות בתקופה זו נמנים Trouble in Paradise, The Merry Widow ו‑Design for Living; חלקם נחשבים ליצירות מופת של הקומדיה המעודנת.
הוא יצר גם סרט דרמטי אנטי‑מלחמתי, The Man I Killed (1932). ב-1935 שימש כמנהל הפקה והפיק בין השאר את Desire (1936) ואת Bluebeard's Eighth Wife (1938).
ב-1939 עבר ל־MGM וביים את Greta Garbo ב‑Ninotchka, קומדיה סאטירית על משטר סטלין. אחריה באו The Shop Around the Corner (1940), That Uncertain Feeling (1941) ו‑To Be or Not to Be (1942), קומדיה צינית נגד הנאצים. בהמשך עבד עם 20th Century Fox, אך בעיות לב הגבילו את עבודתו. עבודתו הגדולה האחרונה נחשבת ל‑Heaven Can Wait (1943).
במרץ 1947 קיבל פרס אוסקר לשם כבוד על תרומתו לקולנוע. ב־30 בנובמבר 1947 מת בהתקף לב, ההתקף השישי שחווה. סרטו האחרון, That Lady in Ermine, הושלם אחרי מותו על ידי אוטו פרמינגר ויצא לאקרנים ב‑1948. בהלווייתו אמר בילי ויילדר: "לא עוד לוביטש", וויליאם ויילר הוסיף: "גרוע מכך. לא עוד סרטי לוביטש".
ארנסט לוביטש (1892, 1947) היה במאי סרטים מוכר. במאי = אדם שעושה סרטים.
הסגנון שלו קרוי "מגע לוביטש". מגע זה הוא הומור עדין ורומנטיקה מחויכת.
נולד בברלין. עזב את עסק המשפחה והלך לתיאטרון. התחיל לשחק בסרטים ב־1912. ב־1918 ביים סרט אילם (סרט בלי קולות) חשוב.
ב־1922 עבר להוליווד בהזמנת שחקנית אמריקאית. שם ביים קומדיות ומשחקים מוזיקליים.
הוא ביים סרטים מפורסמים כמו The Love Parade, Ninotchka ו‑The Shop Around the Corner. ב־1942 ביים את To Be or Not to Be, קומדיה על תקופת המלחמה שניסתה להגן על אנשים מפני רע.
ב־1947 קיבל פרס אוסקר לשם כבוד. לאחר כמה התקפי לב מת ב־1947 בגיל 55. הסרט האחרון שלו הושלם אחרי מותו.
הסרטים שלו ידועים בהומור, ברומנטיקה ובסגנון מיוחד שמושך צופים גם היום.
תגובות גולשים