ארפאד

ארפאד (845 לערך, 907 לערך) היה המנהיג המרכזי של שבטי המדיארים שפעלו במאה ה-9.

המדיארים, שבטים שהפלישו לאדמת הונגריה, בחרו בארפאד כמנהיג בשנת 890. יש מחלוקת בין היסטוריונים אם תפקידו היה רוחני, שנקרא קנדה (תפקיד דתי), או צבאי, שנקרא דיוּלה (תפקיד צבאי).


ארפאד היה בנו של אלמוש. לפי מקורות מימי הביניים, שבעת השבטים בחרו בו והוביל אותם ממקומות ליד הנהרות הדון, הדונץ והוולגה מערבה. המעבר נבע בחלקו מלחץ שבטים מתחרים, כמו הפצ'נגים.

הוא הנהיג את השבטים כחצי ימיו והלך לעולמו בשנת 907 או לאחר מכן. מקור ביזנטי בשם De administrando imperio מציין שהוא הנהיג את המדיארים ראשון, ושלטון בניו הלך אחריו. יש אזכור גם של שליט נוסף בשם קורסאן, לפי המסורת הדואלית של שתי סמכויות מנהיגות.

המדיארים חצו את הרי הקרפטים בראשותו, התיישבו באזור נהר הטיסה בשנת 896 (שנת הכיבוש המדיארי), ויצאו לפשיטות במערב אירופה. בשנת 900 חצו את הדנובה וכבשו את אזור פנוניה. על פי אגדה התקיים כינוס של ארבעים אצילים רכובים בשנת 900, שמתואר כ"פרלמנט" הראשון.


פסלו של ארפאד הוא חלק מהאנדרטה המילניומית בכיכר הגיבורים בבודפשט. האנדרטה ציינה אלף שנה לכיבוש המדיארים.

ארפאד (בערך 845, 907) הנהיג שבטים שנקראו מדיארים. מדיארים הם שבטים שפנו לאדמה שהיום היא הונגריה.

בשנת 890 בחרו בו שבעת השבטים למנהיג שלהם. הוא הוביל אותם ממקומות ליד הנהרות דון, דונץ וולגה מערבה. הם עזבו בגלל לחץ משבטים אחרים.

בשנת 896 התיישבו ליד נהר הטיסה. שנה זו נחשבת לכיבוש של הונגריה על־ידי המדיארים. בשנת 900 עברו את הדנובה וכבשו את אזור פנוניה.

יש אגדה על כינוס שבו ארבעים אצילים ישבו רכובים על סוסים בשנת 900.


פסל של ארפאד נמצא באנדרטה בכיכר הגיבורים בבירה בודפשט. האנדרטה נבנתה לציון אלף שנה לכיבוש.