ארתור גולדברג

ארתור ג'וזף גולדברג (1908, 1990) היה פוליטיקאי ומשפטן יהודי-אמריקאי. הוא שימש כמזכיר העבודה של ארצות הברית, שופט בבית המשפט העליון של ארה"ב ושגריר ארצות הברית באו"ם.

נולד בצד המערבי של שיקגו להורים מהגרים מפולין. אביו נפטר ב-1916, ומשפחתו נאלצה לפרנס את עצמה. גולדברג המשיך בלימודים וסיים תיכון בגיל 16. מקרה הרצח של לאופולד ולוב ב-1924 השפיע עליו עמוקות. הוא ראה שם חוסר שוויון משפטי שנבע גם ממצב כלכלי, וזה חיזק את התנגדותו לעונש מוות.

גולדברג למד משפטים באוניברסיטת נורת'ווסטרן וסיים ב-1930. בתקופת הלימודים היה פעיל בארגונים סטודנטיאליים. ב-1931 נישא לדורותי קרגנס. להם נולדו שתי בנות, ברברה ורוברט.

כמשפטן התמחה בענייני עבודה. ייצג עובדים בשביתות ועבד במשרד לשירותים אסטרטגיים (משרד ממשלתי שפעל בזמנים של מלחמה). ב-1948 מונה לפרקליט הראשי של ארגון העובדים CIO. הוא ניהל את המו"מ ואת המיזוג בין ה-CIO ל-AFL ב-1955.

במפלגה הדמוקרטית צמח לתפקידים מרכזיים. הנשיא ג'ון קנדי מינה אותו לשמש כשר העבודה (1961, 1962). לאחר מכן מינה קנדי את גולדברג לשופט בבית המשפט העליון, במקומו של פליקס פרנקפורטר.

למרות כהונה קצרה, השפעתו הייתה משמעותית. הוא התבלט בעמדות ליברליות שנועדו להגן על זכויות אזרח. בפסק הדין גריסוולד נגד קונטיקט (Griswold v. Connecticut) הוא טען שהתיקון התשיעי לחוקה תומך בזכות לפרטיות. התיקון התשיעי הוא חלק בחוקה שמדבר על זכויות נוספות שאינן מפורשות שם.

גולדברג נלחם נגד עונש המוות. ב-1963 כתב תזכיר שבו טען שעונש המוות הוא "עונש אכזרי ויוצא דופן" לפי התיקון השמיני (האוסר עונשים אכזריים). הוא היה הראשון שניסח עמדה כזו בבית המשפט העליון. עמדתו עוררה דיון רחב ותרמה לגל של עתירות משפטיות נגד חוקתיות עונש המוות. החלטת פורמן נגד ג'ורג'יה ביטלה זמנית את עונש המוות, ובשנים שלאחר מכן נחקקו שינויים בטיפול בעונש.

במהלך כהונתו בבית המשפט עבדו עימו עוזרים בולטים, כמו סטיבן ברייר ואלן דרשוביץ.

ב-1965 נשיא יום־יום לינדון ג'ונסון שכנע אותו לפרוש מהשיפוט ולהיות שגריר ארה"ב באו"ם, במקומו של עדלי סטיבנסון. בתפקיד זה ניסה לקדם משא ומתן סביב מלחמת וייטנאם והתעמת עם מדיניות המלחמה של ג'ונסון.

במשך כהונתו התקבלה החלטת מועצת הביטחון מספר 242, שקראה להחזרת שטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. גולדברג הדגיש שההחלטה אינה מתייחסת לירושלים.

כעסו על המשך מלחמת וייטנאם הוביל אותו להתפטר ב-1968. ב-1970 הוא התמודד על מושל ניו יורק והפסיד לנלסון רוקפלר. לאחר מכן חזר לעסוק במשפט בוושינגטון ושימש כנשיא הוועדה היהודית-אמריקאית.

בתקופת נשיאות ג'ימי קרטר ייצג את ארה"ב בוועידת בלגרד לזכויות אדם (1977). ב-1978 קיבל את מדליית החירות הנשיאותית. נפטר ב-1990 ונקבר בארלינגטון.

ארתור גולדברג (1908, 1990) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי. הוא היה שר העבודה, שופט גדול בבית המשפט העליון ושגריר באו"ם.

נולד בשיקגו להורים שעלו מפולין. כשאביו מת המשפחה פרנסה לבד. ארתור סיים תיכון בגיל 16. מקרה משפטי מפורסם השפיע עליו. הוא חשב שזה הראה חוסר שוויון משפטי. זה גרם לו להתנגד לעונש מוות.

למד משפטים וסיים ב-1930. היה עורך דין של עובדים בשביתות. עבד במשרד ממשלתי בזמן מלחמה. בהמשך הפך לפרקליט ראשי של ארגון עובדים גדול. נשיא ארה"ב קנדי מינה אותו לשר העבודה.

קנדי מינה אותו לשופט בבית המשפט העליון. שם דגל בזכויות הפרט. בפסק דין חשוב הוא תמך בזכות לפרטיות. הוא גם אמר שעונש המוות הוא עונש קשה מאוד. עמדתו גרמה לדיונים גדולים במדינה על ענישה.

ב-1965 עזב כדי להיות שגריר האו"ם. שם ניסה לקדם פתרונות לסכסוכים בינלאומיים. אחרי זמן מה התפטר וחזר לעבוד כעורך דין. ניסה להיבחר למושל ניו יורק ב-1970 אך לא הצליח. בשנות ה-70 שימש בנושאי זכויות אדם וקיבל אות כבוד נשיאותי ב-1978. מת ב-1990 ונקבר בארלינגטון.