אשדוד

אַשְׁדּוֹד היא עיר בדרום ישראל לחופי הים התיכון. נוסדה ב-1956 והוכרזה כעיר ב-1968. נמל אשדוד הוא הנמל הגדול במדינה, והעיר משמשת מרכז תעשייה ותשתיות לאומיות.


אשדוד היא גם עיר עתיקה המתועדת כבר לפני כ-3,700 שנים. בתקופה הברונזה והברזל שימשה כמרכז מסחר ימי. במאה ה-12 לפנה"ס התנחלו בה הפלשתים, והיא נזכרת בתנ"ך ובכתובות חיצוניות. באתרי עתיקות בולטים נמצאים תל אשדוד ותל מור, ושני מקומות אלה מעידים על היותה נמל חשוב כבר מאז העת העתיקה.


אשדוד-ים הייתה עיר נמל נפרדת, ממערב לאשדוד היבשתית. שרידים רבים שלה נחפרים מאז שנות ה-60. במקום נחשפו מצודות, בית כנסת ופסיפסים מהתקופה הביזנטית. בשנים האחרונות הוכשרו שרידים ושומרו לציבור.


בחלק מהמאות האחרונות פעל בכרך הסמוך הכפר הערבי איסדוד. לאחר 1948 האזור נכבש, ואח"כ תוכננה ונבנתה העיר החדשה על חולות החוף. תכנון מוקדם איפשר הקמת רובעים מסודרים, תחנת כוח ונמל, והבנייה נוהלה באופן מתוכנן.


נמל אשדוד נחנך ב-1963 ונכנס לפעולה ב-1965. ההקמה הושלמה לצד תחנת הכוח "אשכול". החל מאמצע שנות ה-50 הגיעו לעיר גלי עלייה גדולים, ורובעים חדשים תוכננו והוקמו.


נכון למאי 2024 מתגוררים באשדוד כ-257,783 תושבים. כ-90% מהם יהודים, וגלי עלייה מהווים חלק משמעותי של האוכלוסייה. העיר מכילה קהילות מגוונות, כולל עולים מרוסיה, מרוקו, גאורגיה, צרפת ועוד.


אשדוד היא עיר מתוכננת המחולקת לרבעים מספריים. כל רובע כולל מרכז מסחרי, בתי ספר ומתקנים קהילתיים. בשנים האחרונות נרשמה התרחבות דרומה ובנייה לגובה במרכז העיר.


נמל אשדוד הוא מקור תעסוקה מרכזי ותשתית לוגיסטית חשובה. סביבו קיימים אזורי תעשייה קלים וכבדים. תחנת הכוח אשכול פועלת בגז טבעי מאז 2004 וצמצמה את זיהום האוויר. ב-2021 החל לפעול צפונית לנמל נמל הדרום הפרטי.


העיר מקושרת לכבישים ראשיים ולכביש 4. יש לה שתי כניסות מהירות ומחלפים מרכזיים. תחנת הרכבת "אשדוד, עד הלום" מחברת את העיר לקו לוד, אשקלון. פרויקט תחבורה ציבורית עירוני (Reway) כולל נתיבי אוטובוס מהירים ו-BRT.


באשדוד פועלים מוזיאון הפלשתים הייחודי, מוזיאון לאמנות, המשכן לאמנויות הבמה והאמפי הגדול. מתקיימים פסטיבלים כמו "חלון לים התיכון". בעיר יש רשת חינוך רחבה, כ-140 בתי ספר, וכ-45 אלף תלמידים.


בית החולים האזורי הציבורי "אסותא אשדוד" נפתח ב-2017 ומשרת את התושבים והסביבה.


אשדוד משתרעת על כ-11 ק"מ חוף. שבעת חופי הרחצה זכו בדגל הכחול. פארק אשדוד-ים, פארק לכיש ושמורות חופים הם מוקדי פנאי ותיירות מקומיים.


העיר חוותה ירי רקטי והסלמות בטחוניות מאז 2008. היו בכך פגיעות ותושבים נפגעו. העיר ממשיכה לתפקד ולפתח תשתיות ומיזמים אזרחיים.


חיי תרבות פעילים: תזמורות, בלט, תיאטרון וקונצרטים. מרינה ומרכזי קניות גדולים משמשים לתיירות פנים ופנאי.

אשדוד היא עיר על הים התיכון בדרום ישראל. היא נוסדה ב-1956 והפכה לעיר ב-1968. לנמל אשדוד מגיעות אוניות סחורות רבות.


לפני אלפי שנים כבר הייתה במקום עיר בשם אשדוד. תל (תל = גבעה עם שרידים עתיקים) אשדוד הוא אתר עתיקות חשוב. בעבר גרו כאן הפלשתים, עם עתיק שהוזכר בתנ"ך.


אשדוד-ים הייתה עיר נמל קרובה. הארכיאולוגים חפרו שם מתקופות קדומות. נמצאו פסיפסים ובתי כנסת.


במאה ה-20 החליטו בונים להקים פה עיר חדשה. בנו נמל, תחנת כוח ומתחמי תעשייה. הגיעו לכאן עולים ממדינות שונות.


באשדוד גרים הרבה אנשים, קרוב ל-260 אלף (2024). רוב התושבים הם יהודים. בעיר יש קהילות ממדינות שונות.


יש באשדוד חופים נקיים (דגל כחול). פארק גדול בשם פארק אשדוד-ים מזמין משפחות לטייל. יש מרינה (מרינה = מקום שבו עוגנות סירות) עם יאכטות.


יש מוזיאון על תרבות הפלשתים. יש גם תיאטרון ענק, פסטיבלים ומוזיקה. בעיר פועלים הרבה בתי ספר וגננות.


ב-2017 נפתח כאן בית חולים גדול בשם אסותא. מדי פעם יש מצבים ביטחוניים באזור, וזה משפיע על החיים בעיר בעדינות.


באשדוד משחקים כדורגל, כדורסל ושחייה. יש מגרשי ספורט, בריכות ורכיבות על גלשן.


אשדוד היא עיר עם היסטוריה עתיקה וחיים מודרניים. יש בה חופים, מוזיאונים, פארקים ותושבים ממדינות רבות.