א' בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' בכסלו היא פרשת ויצא. אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, כך נקבע. אם היא חל בשנים המתחילות בימים שני, שלישי או שבת, הפרשה תהיה תולדות.

בזמן יהויקים ערכו צום בחודש התשיעי וקראו את מגילת ברוך בן נריה. אחרי שהוקראה המגילה, שרף יהויקים את המגילה. יום זה הוזכר במגילת תענית בתרא ונקבע כיום צום. יש גרסאות שונות לגבי היום המדויק בחודש.

בכמה מקורות (הגה דר"ע ו"סוד ישרים") מובא שהמאורע היה ביום א' בכסלו. הם מסבירים שזהו יום צום כי הוא כארבעים יום לאחר הושענא רבה. הושענא רבה הוא היום האחרון של חג הסוכות. לפי ההסבר, מי שלא חזר בתשובה עד הושענא רבה זוכה להארכה עד יום זה, כנגד ארבעים הימים המקבילים לקבלת התורה.

החת"ם סופר בדרשותיו פירש שהתקופה של ארבעים יום היא מעין מסגרת לתשובה, בדומה לתקופת הארבעים מראש חודש אלול עד יום כיפור. לפי פירושו, אם לא נעשתה תשובה בזמן, מחכים עד החודש התשיעי. הוא גם קושר את ד' בכסלו לחג הסוכות, שמתחיל ארבעה ימים אחרי יום כיפור.

מנהג דומה שמצויין הוא חג הסיגד.

ילד שנולד בא' בכסלו חוגג את הבר המצווה בפרשת ויצא. אם הבר־מצווה נופל בשנה שמתחילה ביום חמישי, הפרשה היא ויצא. אם היא נופלת בשנה שמתחילה בימים שני, שלישי או שבת, הפרשה היא תולדות.

בזמן יהויקים קראו את מגילת ברוך בן נריה. אחרי הקריאה שרף יהויקים את המגילה. היום הזה הפך ליום צום ומוזכר במגילת תענית. יש כתובים שאומרים שזה קרה ביום א' בכסלו. אומרים שהיום קשור להושענא רבה. הושענא רבה הוא היום האחרון של חג הסוכות. לפי פירושים זה גם זמן לחשוב על תשובה.

יש מנהג דומה שנקרא חג הסיגד.