בארי (קיבוץ)

קיבוץ בארי נמצא בנגב המערבי, כ־4 קילומטרים מזרחית לרצועת עזה. הקיבוץ נוסד ב־מוצאי יום כיפור ה'תש"ז (1946) במסגרת "11 הנקודות". שמו העברי הוא בארי, על שם ברל כצנלסון. הוא משתייך לתק"צ (התנועה הקיבוצית, ארגון של קיבוצים). נכון ל־26.6.2022 האוכלוסייה עמדה על כ־1,108 תושבים.

הקיבוץ הוקם באזור ואדי נחאביר. המקימים היו משתייכים בעיקר לתנועות נוער ולגרעיני צופים, ועוד הצטרפו עולים מעיראק. בתחילה ישבו חלק מהחברי היישוב במקומות סמוכים מטעמים ביטחוניים וכלכליים. בזמן מלחמת העצמאות הופצץ הקיבוץ על ידי הצבא המצרי, והיה צורך במשלטים ובחימוש מועט. אחרי קום המדינה הועתק הקיבוץ כ־3 ק"מ דרום־מזרחה לאדמות נוחות יותר לעיבוד.

מקור הפרנסה העיקרי הוא מפעל הדפוס "דפוס בארי", שממשיך מסורת של דפוס שהוקמה בשנותיו הראשונות. יש גם חקלאות: גידולי שדה ופרדס (פרי הדר). הקיבוץ מחזיק גם חלקית בחברה לתכנון. ב־2006 נחנך בבית הקיבוץ בית כנסת. בנוסף מגדלים זן מטופח של צמח ממשפחת הלופיים, שנקרא מזון־העל מנקאי (זן רשום), המשמש כמזון.

במהלך השנים הקיבוץ חש בצמוד לעימותים בגבול עזה. בקיץ 2014 חדרה חוליה באמצעות מנהרה כ־9 ק״מ מהקיבוץ והתקפה באזור גרמה לאבדות בכוחות ביטחון. ב־2015 הופץ סרטון שחמאס טען שהוא תיעוד חדירה לבארי, ראש המועצה טען שהסרטון מזויף. באביב 2018 שוגרו עפיפוני תבערה מהרצועה, וגרמו לשריפות רבות. בעקבות זאת הוקמה "סיירת אש" בקיבוץ לטיפול בשריפות. הקיבוץ גם סבל מהפגזות בסבבי הלחימה.

ב־7 באוקטובר 2023 חדרו לקיבוץ יותר ממאה מחבלים מארגון חמאס. המחבלים התגברו על כיתת הכוננות וכוחות ראשונים, והותירו הרס רב. יותר ממאה תושבים נרצחו, כולל אנשי כיתת הכוננות. עוד כ־26 מבין כוחות הביטחון נהרגו, בהם כ־19 חיילים ושבעה שוטרים. למעלה מ־32 תושבים נחטפו לשבי ברצועת עזה, ומקצתם נרצחו לאחר חטיפתם. בקרבות שהתרחשו הגיעו כוחות צבא ומשטרה גדולים, והטיהור מבוצע עד 9 באוקטובר בצהריים. בעקבות האירועים הודיעו תושבי בארי בנובמבר 2023 על מעבר זמני לשכונה בקיבוץ חצרים, הסמוך לבאר שבע.

סביב בארי נמצאת שמורת בתרונות בארי, שמושכת מבקרים בעונת פריחת הכלניות. בשמורה נמצא אתר ההתיישבות הראשון של בארי, מכרות גופרית נטושים, אנדרטת אנזא"ק (לחללי מלחמת העולם הראשונה) ומבנים בריטיים מאוחסני תחמושת. יש מסלולי אופניים למשפחות ולרוכבים מנוסים. גלריה בארי הפעילה בקיבוץ מאז 1986, אך נהרסה בתקיפה והועתקה לאחר מכן לבית רומנו בתל אביב. בנוסף הוקם בקרבת הקיבוץ בית קברות צבאי זמני במלחמות שונות, ושאריותיו פורקו אחרי שעברו קבורות הקבע.

בארי הוא קיבוץ בנגב המערבי. הוא נמצא כ־4 קילומטרים מזרחית לעזה. הקיבוץ הוקם ב־1946, במוצאי יום כיפור, כחלק ממהלך של הקמת יישובים שנקרא "11 הנקודות". השם בארי הוא השם העברי של ברל כצנלסון.

כמו הרבה קיבוצים, בארי נוסד על ידי קבוצות נוער וצופים. חלק מהחברים היו עולים חדשים מעיראק. בתחילה לחלקם לא היה מקום לגור בקיבוץ בגלל פחדים כלכליים וביטחוניים. אחרי הקמת המדינה העבירו את הקיבוץ למקום אחר, קרוב יותר לאדמות טובות לעבודה.

אנשים בבארי עובדים בדפוס גדול שנקרא "דפוס בארי". יש גם חקלאות, שדות ועצי פרדס (עצי הדר). ב־2006 נבנה בקיבוץ בית כנסת. בבארי גם מגדלים זן מיוחד של צמח ממשפחת הלופיים, שנקרא מנקאי.

בארי נמצא קרוב לגבול, ולכן היו מתקפות ושריפות שנבעו מעפיפוני תבערה מהעיר עזה. כדי לכבות שריפות הקימו בקיבוץ צוות מיוחד שנקרא "סיירת אש".

ב־7 באוקטובר 2023 התרחש אירוע קשה: מחבלים נכנסו לקיבוץ. אנשים רבים נפגעו, וחלקם נחטפו. הקיבוץ ניזוק מאוד. אחרי זה הגיעו כוחות צבא ומשטרה וניקו את המקום. בתושבים הוחלט לעבור לזמן מה לשכונה זמנית בקיבוץ חצרים, ליד באר שבע.

ליד בארי יש שמורת טבע שמפורסמת בפריחת הכלניות בחורף. יש שם גם מכרות גופרית ישנים, אנדרטה לחללי אנזא"ק ובתים בריטיים משנות המלחמה. יש מסלולי אופניים למשפחות. גלריה לאמנות שהייתה בבארי נהרסה והועברה לתל אביב.