בגדי כהונה

בגדי כהונה (נקראים גם בגדי שרד או בגדי קודש) הם הבגדים שחייבים הכהנים ללבוש בעבודתם במשכן ובבית המקדש. לבישת הבגדים היא טקסית ומטרתה כבוד ותפארת. קורבן המוקרב על ידי כהן שלא בבגדי כהונה פסול.

הבגדים שונים בין כהן גדול לכהן הדיוט. כהן הדיוט לובש ארבעה בגדים, וכהן גדול לובש שמונה. הציווי על לבישתם מופיע בפרשת תצווה, והכנתם הוטלה על בצלאל ואהליאב, האומנים שעשו גם את המשכן וכליו.

לאחר תיאור הכנת החלקים השונים של בגדי הכהן הגדול מופיע הציווי הכללי כי הכהנים ישרתו בבגדי שרד לדורות.

(השם לשמירת הכותרת; הפרטים על ארבעת חלקי הלבוש מופיעים בפרשה המקורית.)

הכהן הגדול לובש גם מכנסיים, כתונת ואבנט כמו כהן הדיוט, וכן פריטים נוספים ייעודיים. על החושן, לוח החושן שנענד על החזה, היו חקוקים שמות, ובמסורת הוזכרו שמות אבות וכן נוסח לבניית שמות השבטים. יש דעות שונות במסורת לגבי מיקום האותיות ועל צורת הכתיבה. הכהן הגדול חבש גם מצנפת מיוחדת.

ביום הכיפורים הכהן הגדול לבש בגדי לבן. בגדים אלה זהים לבגדי כהן הדיוט, פרט לכך שהאבנט היה מפשתן בלבד, ללא צמר. היו שתי מערכות לבגדים ביום זה, בבוקר ובצהרים. המערכת הבוקרית היתה יקרה יותר, ובגדי הלבן נאספו לאחר היום ולא שימשו שוב.

איסור שעטנז הוא איסור לשלב צמר ופשתן בבגד. למרות האיסור, בבגדי הכהונה השילוב הזה התירו בזמן העבודה במקדש. האבנט, החושן והאפוד כללו גם צמר וגם פשתן בצורת שזירה מיוחדת. מחוץ לשעת העבודה, הכהנים נדרשו להסיר את בגדי הכהונה כדי לא לעבור על האיסור.

שער ניקנור בעזרת המקדש הכיל שתי לשכות. הימנית נקראה לשכת פנחס המלביש. שם נשמרו בגדי הכהונה של 24 משמרות. הממונה חילק ובישל את הבגדים לכהנים לפי מידתם. הרמב"ם כותב שהממונה אחראי גם להכנת הבגדים.

אירועים היסטוריים ומסורתיים משפיעים גם על בגדי הכהונה: דוד לקח את האפוד בזמן בריחתו משאול; לפי חז"ל, אחשורוש לבש את בגדי הכהן הגדול; בעודי שיבת ציון הובאו בגדים רבים מבבל; בשמחת בית השואבה השתמשו בחלקים בלויים להכנת פתילות המנורות; בימי השליטים הרומיים בגדי הכהן הגדול היו לעתים כבני ערובה; אחרי חורבן הבית נבזזו הבגדים, וחלקים נראו ברומא.

מכון המקדש עוסק בהכנת בגדי הכהונה לפי מפרט הלכתי־מדעי. העבודה דורשת מחקר על השזירה, אריגים, צביעת הצמר (תכלת, ארגמן ותולעת השני) וזיהוי אבני החושן. קשה במיוחד לזהות ולהשיג את הצבעים ההיסטוריים. כיום המכון מייצר את כל סוגי הבגדים, אך כדי להפעיל בית מקדש מלא דרושים מאות או אלפי ערכות. המכון פנה לכהנים לרכוש בגדים לפי מידתם, ועשרות כהנים כבר נענו.

בגדי כהונה הם הבגדים שהכהנים לובשים בעבודה במשכן ובמקדש. כהן הוא אדם שעוזר בעבודת המקדש.

בגדי הכהונה הם טקסיים. אם כהן מקריב קורבן ללא הבגדים, הקורבן לא נחשב.

הציווי ללבוש את הבגדים מופיע בפרשת תצווה. בצלאל ואהליאב עשו את הבגדים ואת המשכן.

כהן רגיל לובש ארבעה פריטים עיקריים.

הכהן הגדול לובש שמונה פריטים. הוא לובש גם מכנסיים, כתונת ואבנט.
על החושן, לוח שנענד על החזה, חקוקים שמות שבטים ושמות אבות.
הכהן הגדול חובש גם מצנפת מיוחדת.

ביום הכיפורים הכהן הגדול לובש בגדים לבנים. בגדים לבנים הם בגדים בצבע לבן בלבד.
הוא מחליף שני סטים: אחד בבוקר ואחד בצהריים. הסט בבוקר צריך להיות יותר יקר.
בסוף היום אסור להשתמש בבגדי הלבן שוב.

שעטנז פירושו שילוב צמר ופשתן בבגד. בדרך כלל זה אסור. בבגדי הכהונה מותר לשלב צמר ופשתן בזמן העבודה במקדש. מחוץ לעבודה הכהן צריך להסיר את הבגדים כדי לא לעשות את האיסור.

בשער ניקנור היו שתי לשכות. בלשכה הימנית שמרו את בגדי המשמרות. הממונה חילק והלביש את הבגדים לכהנים.

מכון המקדש מנסה להכין היום בגדי כהונה כמו פעם. הם חוקרים איך לשזור ולצבוע את החוטים. קשה למצוא צבעים כמו תכלת וארגמן. המכון ייצר בגדים, אבל עדיין צריכים הרבה סטים.