בהאא אללה

בהאא אללה (מולד מירזא חוסיין עלי נורי, 12 בנובמבר 1817, 29 במאי 1892) היה מייסד הדת הבהאית. שמות חלק מכתביו המפורסמים: אל-כתאב אל-אקדס (הספר הקדוש ביותר), כתאב-י איקאן (ספר הוודאות) ו"המילים הנסתרות". נולד בטהראן לאם חדיג'ה ח'אנם ולאביו מירזא בוזורג, שהיה איש ממשלה. נשא שלוש נשים והיו לו ארבעה־עשר ילדים. הבהאים רואים באסיה ח'אנום ובכמה מילדיו דמויות חשובות בקהילתם.

בהאא אללה שמע על הבאב בגיל 27 והצטרף לתנועת הבאבים. הוא עזר להפיץ את תורת הבאב במיוחד באיזור נור. במהלך האלימות נגד הבאבים נעצר ונכלא כשניסה להציל נכבלים בשיח' טברסי. בתקופת מאסרו סבל מעינויים נפשיים, ולפי האמונה הבהאית קיבל באותה תקופה התגלות פנימית על שליחותו. ב-1850 הוצא הבאב להורג ורבים מבני תנועתו נטבחו. הבאב מינה את סובח-י אזל למנהיג, אך מנהיגותו עוררה מחלוקות רבות.

(מידע משולב בתוך פרקי התנועה והמעקב אחר אירועים באיראן ובגלות.)

לאחר ניסיון התנקשות בשאה, גורש בהאא אללה לבגדאד. שם גדלה קהילת הבאבים ובגדאד הפכה למרכז תנועה. סובח-י אזל שהגיע גם הוא לשם עורר מחלוקות, בין השאר בשל הכחשות פומביות של אמונתו. התקיה (تقیة) היא מונח שפירושו: להסתיר את אמונתך כדי להימנע מרדיפה.
בהאא אללה נטל על עצמו תפקיד מנהלי בקהילה, חשף עצמו בפומבי וגייס מאמינים רבים. בשנת 1857 כתב חלק מ"המילים הנסתרות". הספר מחולק לפסקאות קצרות, חלק בערבית (71) וחלק בפרסית (82). בנו עבד אל-בהאא' המליץ לקרוא את האמרות הללו מדי יום וליישמן.

כחצי הזמן הוא חי כשדרוויש בשם מחמד איראני בהרי כורדיסטן. כתב שם ספרים, קיבל מבקרים ולימד תלמידים. שהה תקופה בסולימאניה ופגש מורים ותלמידים רוחניים.

כששב לבגדאד הבחין בפיצול בקהילה. הוא ניסה לאחד ולחדש את התיאוריה הבאבית, וכתב בין היתר את "ארבעת העמקים". בספר זה תיאר ארבע תכונות חשובות לאיש דת: אהבת האל, שימוש בהגיון וקיום חוקי הדת. השפעתו גדלה והממשל הפרסי דרש להעבירו חזרה לפרס. העות'מאנים סירבו והעבירו אותו לקונסטנטינופול.

ב־אפריל 1863 שהה בגן רצ'ואן עשרה ימים לפני יציאתו לקונסטנטינופול. שם הכריז על עצמו כהתגלות אלוהית חדשה ומרכזי התנועה ראו בכך תחילתה של דת חדשה. הכרזה זו גרמה להפרדה סופית מהבאביזם ולהולדת הדת הבהאית. הבהאים חוגגים את תקופת רצ'ואן במשך שנים־עשר ימים.

בהאא אללה עבר לקונסטנטינופול ב־1863 ואז הועבר לאדירנה לאחר כמה חודשים. שהה שם כארבע וחצי שנים, כתב רבות ושלח אגרות לשליטים ולמלכים בהן הציג את מעמדו וקרא לצדק וחמלה. ב־1868 הועבר עם משפחתו לעכו. בתחילה חיי הגלות היו קשים. בנו מירזא מהדי נהרג בתאונה בבית התפילה. עם הזמן היחס השתפר ותנאי החיים הוקלו.

מ־1879 עד מותו ב־1892 שהה בעיקר באחוזת בהג'י ליד עכו, למרות מעמדו כאסיר רשמי. עבד אל-בהאא' ניהל את ענייני הארגון של הקהילה. בהאא אללה הקדיש את זמנו לכתיבה ובין השאר סיכם חוקים ועקרונות בספרו המרכזי, אל-כתאב אל-אקדס (הספר הקדוש). המשיך לשלוח מכתבים על חזון עולם מאוחד ותפילות. התגורר גם בבית בקיבוץ מזרעה בין 1877, 1879. ב־מאי 1892 חלה וחלה בחום גבוה. נפטר ב־29 במאי 1892 ונקבר בקבר הקדוש הסמוך לאחוזת בהג'י.

בהאא אללה נולד בשם מירזא חוסיין עלי נורי. נולד ב־12 לנובמבר 1817 בטהראן. מת ב־29 במאי 1892. הוא היה מייסד הדת הבהאית. הוא כתב ספרים חשובים כמו "המילים הנסתרות" ו"הספר הקדוש".

כשהיה בן 27 שמעו לו על אדם בשם הבאב. הבאב היה דמות דתית חדשה. בהאא אללה הצטרף ותמך בו. כשהממשל הרג חלק מהבאבים, רבים סבלו. בהאא אללה נכלא ועבר תקופה קשה. שם, לפי המאמינים, קיבל מסר מאלוהים. מסר מאלוהים = התגלות.

בהאא אללה גורש לבגדאד. שם גדלה קהילתו. בשנת 1857 כתב חלק מהמילים הנסתרות. הספר כולל אמרות קצרות בערבית ובפרסית. בנו עבד אל-בהאא' המליץ לקרוא את האמרות כל יום.

הוא חי תקופה קצרה בכורדיסטן כסנדק צנוע בשם דרוויש. חזר לבגדאד וכתב ספרים נוספים. כיסה נושאים על אהבה, הדת והשכל.

ב־1863 הוא שהה בעשר ימים בגן רצ'ואן. שם הכריז שהוא מקבל מסר מאלוהים ומוביל דרך חדשה. היום הזה מנציחים הבהאים בחג שנמשך שנים־עשר ימים.

הוא עבר לקונסטנטינופול ואז לאדירנה. ב־1868 הוגלה לעכו. בהתחלה היה קשה. בנו מירזא מהדי נהרג בתאונה בתפילה. אחר כך חיו לו יותר בכבוד.

בשנים האחרונות חי באחוזת בהג'י ליד עכו. בנו עבד אל-בהאא' ניהל את ענייני הקהילה. בהאא אללה כתב את "הספר הקדוש" שבו נקבעו חוקים ועקרונות עיקריים. בשנת 1892 חלה ומת. הוא נקבר ליד אחוזת בהג'י.