בהוטן

בהוטן (גם בוּטאן לפי האקדמיה ללשון העברית) היא מדינה בהימלאיה המזרחיים, ללא מוצא לים. היא גובלת בטיבט בצפון ובחלקים של הודו בדרום. המשטר הוא מונרכיה חוקתית. הבירה והעיר הגדולה היא טהימפהו, ועיר מרכזית לכלכלה היא פונטשולינג.

בהוטן נותרה יחסית מבודדת. הממשלה שולטת בתיירות ובהשפעות חיצוניות כדי לשמור על התרבות הבודהיסטית הטיבטית. השפה הרשמית היא דזונגקה (שפת אנשי הדזונג). הבודהיזם הטיבטי הוא הדת המרכזית ותופס מקום בולט בחיי הציבור.

בשנות ה-90 תועדו הפרות זכויות אדם ובשנים אלה עזבו או גורשו כ-100,000 בני הקהילה הנפאלית בבהוטן ונמצאים במחנות פליטים מחוץ למדינה.

בהוטן היא גם מדינה בעלת "מאזן פחמן שלילי", כלומר היא אוגרת יותר פחמן דו‑חמצני ממה שהיא פולטת. זה קורה בזכות התאזרעות מוגברת, הפקת חשמל ממים והגבלת תיירות.

השם "בהוטן" לא ברור במדויק. הוצעו הסברים מקלים מסנסקריט, כמו פירוש של "סוף טיבט" או "רמות". השם המקומי הוא "דרוק יול" (ארץ הדרקון). הדרקון מופיע בסמלים מקומיים ומייצג כוח וטוהר.

הדגל מחולק לכתום וצהוב, עם דרקון לבן-שחור במרכז. הצהוב מסמל את השלטון האזרחי ואת המלך, והכתום מייצג את הבודהיזם. הדרקון מייצג טוהר ומחזיק תכשיטים כסמל לעושר וביטחון המדינה.

היישוב באזורים של היום תואר כבר אלפי שנים. אירועים דתיים חשובים מתועדים מהמאה ה-8, אך הרבה מסמכים הוחמצו בשריפה בשנת 1827.
באמצע המאה ה-17 אוחדה בהוטן על ידי שאבדראנג נגאוואנג נאמג'ייאל (מנהיג צבאי ורוחני). במאה ה-18 ובמאות שלאחריה קוימו עימותים עם טיבט ועם הבריטים.
בשנת 1907 הוקמה ממלכה מודרנית. לאחר עצמאות הודו ב-1947, החלה בהוטן לבסס יחסים הדוקים עם הודו, וב-1949 הודו הכירה בעצמאותה של בהוטן.
במאה ה-20 החלו רפורמות למודרניזציה. בשנות ה-80 הונהגה מדיניות לשימור תרבותית, וזו עוררה מחלוקות עם מהגרים ממוצא נפאלי. בשנות ה-90 התפתח משבר פליטים גדול.
לקראת סוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 התקיימו רפורמות: המלך העביר סמכויות, נוסחה חוקה חדשה, וב-2008 נערכו בחירות כלליות ראשונות.

הצפון מלא בפסגות גבוהות מאוד, והפסגה הגבוהה המודדמת היא גאנגק'אר פואנסום בגובה 7,570 מטרים. פסגה זו נחשבת לגבוהה בעולם שפסגתה לא נכבשה.
מרכז בהוטן כולל את ה"הרים השחורים" ועמקי נהרות כמו Mo Chhu ו-Drangme Chhu. בדרום יש גבעות נמוכות ועמקים פוריים.
יותר משני שלישים משטח המדינה מכוסה יערות. האקלים משתנה עם הגובה: מסובטרופי בדרום ועד אזורים קרים עם שלג בצפון. יש חמש עונות מקומיות: קיץ, מונסון, סתיו, חורף והאביב.
בהוטן חולקת סכסוכים טריטוריאליים עם סין על מספר אזורים, כולל דוקלם.

המלך מכונה "דרוק גיאלפו" (מלך הדרקון). כיום עומד בראש המדינה ג'יגמה קיזר נאמגייל ואנגצ'וק. לפי החוקה, שנכנסה לתוקף ב-2008, ניתן להדיח את המלך ברוב של שני שלישים בפרלמנט.
האספה הכללית מונה כ-154 חברים: נציגי ערים, נציגים דתיים ונציגים שמינה המלך. בחירות מתקיימות לפי יחידות משפחה, כאשר לכל משפחה קול אחד.
בשנים האחרונות רוב סמכויות הממלכה הועברו למועצת השרים ולפרלמנט, ופורמלית הונהגה ממשל דמוקרטי עם בחירות.

בהוטן מחולקת לארבעה אזורים מנהליים (דזונגדי), ול-20 מחוזות (דזונגק'אג). יש גם תתי‑מחוזות וכפרים המיוצגים בג'ווג על ידי גופ שנבחר על ידי התושבים.

כלכלת בהוטן קטנה ומשתנה במהירות בגלל פרויקטים של חשמל הידרואלקטרי. חקלאות מסורתית מספקת פרנסה לכ-55% מהאוכלוסייה, בעיקר לחקלאות קיום ורעיית צאן.
המדינה מייצרת חשמל ממים ומוכרת אותו להודו. תעשייה קלה כוללת עיבוד עץ, פרי, מוצרי בטון ומלאכת יד דתית.
בגלל השטח ההררי והעובדה שאין לה ים, הקמת תשתיות ותחבורת סחורה יקרה ומורכבת. המטבע הוא נגולטורם, צמוד לרופי ההודי. הכנסת לנפש נשאה לכ-6,800 דולר (2012).
האושר של התושבים מדורג כערך מרכזי על פני התמ"ג, מדיניות שמקורה בערכים בודהיסטיים.

מפקד רשמי העריך את האוכלוסייה בכ-750,000 תושבים. רוב האנשים מתרכזים ברמות ובעמקים הדרומיים. טהימפהו כללה כ-114,000 תושבים (2017).
קבוצות אתניות בולטות: נאגלופ (ילידי בהוטן), לוצ'שאמפה (מהגרים מנפאל) ועוד קבוצות מקומיות. השפה הרשמית דזונגקה והכתב דומה לטיבטי. אנגלית ידועה גם כשפה רשמית.
כ-75% מאמינים בבודהיזם טיבטי, כ-20% בהינדואיזם, וכ-3% הם נזירים בודהיסטים.

יש חינוך חינם, אך אינו חובה. חינוך חינם מיועד עד כיתה י"א, ובמקרים מסוימים גם לכיתה י"ב. החל מכיתה ד' הלימודים הם באנגלית. קיימות שתי אוניברסיטאות ומכללות נוספות. בחורף יש הפסקת לימודים של כשלושה חודשים באזורים קרים.
בכמה כפרים הוקמו בתי‑ספר קהילתיים קטנים, כדי לקצר את המרחק לתלמידים.

החוק דורש צורת לבוש מסורתית בעבודה ממשלתית. גברים לובשים גו (Gho) ונשים לובשות קירה (Kira). הבודהיזם משפיע על חגים, מבנים ומוסדות השלטון.

בחברה הבהוטנית יש מנהגים משפחתיים לא שגרתיים מבחינה מערבית: שם ורכוש יכולים לעבור דרך האם. קיימות גם צורות יחסים מרובות שותפים בחלקים מהחברה.
מ-2005 היה איסור חזק על עישון, יבוא ומכירה של טבק. בתקופת מגפת הקורונה הוכרז שינוי שיצר הקלה במכירת טבק.

בהוטן מנהלת יחסים דיפלומטיים עם האיחוד האירופי ועם כ-54 מדינות. היא לא מקיימת קשרים עם כמה מהמדינות הגדולות בעולם. ב-דצמבר 2020 התחילו יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל.

בהוטן היא מדינה קטנה בהרי ההימלאיה. אין לה יציאה לים. היא בין טיבט בצפון והודו בדרום.
העיר הגדולה היא טהימפהו. פונטשולינג היא מרכז מסחרי חשוב.

הבהוטנים קוראים למדינה דרוק יול. זה אומר "ארץ הדרקון". הדרקון נמצא גם על הדגל.

הדגל צהוב וכתום. באמצע דרקון לבן. הצהוב מייצג את המלך. הכתום מייצג את הבודהיזם.

רוב האנשים בהוטן הם בודהיסטים טיבטיים. רבים לובשים בגדים מסורתיים בעבודה. גברים לובשים גו ונשים קירה.
השפה הרשמית היא דזונגקה. גם אנגלית נפוצה בבתי ספר.

בהוטן מלאה בהרים גבוהים ויערות. הפסגה הגבוהה היא גאנגק'אר פואנסום, והיא לא נכבשה.
יותר משני שלישים מהמדינה מכוסים יערות. הנהרות מספקים מים לחשמל.

הרבה אנשים חיים מחקלאות ורעיית צאן. בהוטן מייצרת חשמל ממים. חלק מהחשמל מיועד למכירה להודו.
בגלל ההרים קשה לבנות כבישים ומסילות.

לפני מאות שנים היו שבטים ודמויות דתיות חשובות. במאה ה-17 אוחדה המדינה על ידי מנהיג גדול. במאה ה-20 הוקמה ממלכה מודרנית.
בשנות ה-2000 התקיימו רפורמות והמדינה עברה לחוקה ולבחירות ב-2008.

בהוטן גרו כ-750,000 אנשים לפי מפקד רשמי. טהימפהו כללה כ-114,000 תושבים בשנת 2017.
יש חינוך חינם עד כיתה י"א. החל מכיתה ד' מלמדים באנגלית.

בהוטן אסרה עישון קשה מאז 2005. בזמן מגפת הקורונה הוחלט לשנות חלק מהכללים לגבי טבק.

בהוטן מנהלת קשרים עם כ-54 מדינות והאיחוד האירופי. ב-דצמבר 2020 נפתחו יחסים דיפלומטיים עם ישראל.