בוברויסק

בּוֹבְּרוּיְסְק היא עיר במחוז מוהילב שבבלארוס. היא שוכנת ליד נהר הברזינה כ-110 ק"מ מדרום-מערב למוהילב. אוכלוסיית העיר מונה כ-219,000 תושבים (נכון ל‑2009). מקור השם הוא במילה הבלארוסית בביור (бобр), שמשמעותה בונה, יונק מחבורת המכרסמים. מאז סוף המאה ה‑19 כמעט לא נראו בונים במקום בעקבות ציד וזיהום.


חקירות ארכאולוגיות מראות שיש יישובים סלאביים באתר כבר במאות ה‑5 וה‑6. העיר נזכרת בכתובים לראשונה באמצע המאה ה‑14, בתקופת הנסיך הגדול של ליטא גדימין. במאות שאחר כך העיר עברה משליטים שונים, ותושבים סבלו מפלישות ושוד בתקופות שונות.

בתחילת המאה ה‑17 היתה בוברויסק עיר של כ‑2,000 איש. רוב התושבים היו פרבוסלביים (נוצרים אורתודוקסים) ולידם פעלו אצילים קתולים. בעיר היו כנסיות, ומספר פעמים פרצו מרידות וסכסוכי קרקעות. ב‑1648 תושבים מקומיים הצטרפו למרד הקוזקים. בשנות ה‑50 של המאה ה‑17 העיר הוטמנה ונחרבה במלחמות האזור.

במאה ה‑18 הסכסוכים נמשכו. בין 1702 ל‑1708 עברו השוודים דרך האזור. ב‑1776 נשללה מבוברויסק זכות הממשל העצמי, וב‑1795 היא נכללה בשטחי האימפריה הרוסית.

בכל המאה ה‑19 היתה העיר חלק מן האימפריה הרוסית. ב‑1810 נקבע חוף נהר הברזינה כמקום לבניית מבצר, מבנה חזק להגנה. המבצר נבנה במשך שנות שלטון הצאר ניקולאי הראשון והיה חשוף במלחמת 1812, כשנפוליאון הטיל מצור על העיר. לאחר השלמתו המבצר תרם לפיתוח העיר ולמסחר באזור.

לקראת סוף המאה ה‑19 גדלה העיר. במפקד 1897 נרשמו 34,336 תושבים, מתוכם כ‑60% יהודים. אז התחזקה גם הפעילות החבדית המקומית.

בתחילת המאה ה‑20 היתה בוברויסק עיר בת כ‑35 אלף נפש עם רוב יהודי. ב‑1902 פרצה "השרפה הגדולה" והשמידה חלק מרכזי של העיר, כולל בתים, חנויות ומוסדות. בתקופת מהפכת 1905 ובשנים שלאחריה פעלו בעיר תנועות פוליטיות, והמצב השתנה שוב עם מהפכת 1917 ומלחמת העולם הראשונה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה התחלפו השליטים פעמים רבות: כוחות פולנים, גרמנים ורוסיים עברו בעיר בין 1917 ל‑1920. כתוצאה ממלחמות ומהגבלות חקלאיות פחת מספר היהודים בעיר בתקופת השלטון הסובייטי.

בבחירות שלאחר מהפכת אוקטובר נרשמה פעילות מפלגתית בעיר. בין השנים 1918־1920 העיר נכבשה והוחרבה חלקית במספר מערכות. בתקופה הסובייטית חזר חלק מהסדר, אך מבנה האוכלוסייה השתנה בהדרגה.

לקראת הפלישה הנאצית ב‑1941 הצליחו חלק מיהודי העיר להימלט מזרחה. הגרמנים כבשו את העיר ב‑28 ביוני 1941. יהודיה חויבו לענוד טלאי צהוב, תג זיהוי, ולגור בגטו, כלומר אזור שבו הוכרחו להתגורר. בסתיו 1941 התרחשו רציחות המוניות: באקציות שונות נרצחו מאות ועשרות־מאות אנשים. ב‑7 בנובמבר 1941 נרצחו 5,281 יהודים ליד הכפר קמנקה. ב‑30 בדצמבר 1941 הוחרב הגטו והוצאו להורג כ‑7,000 יהודים בשטח שדה תעופה צבאי. מספר מועט של יהודים ניצל תודות לפעולות הצלה של תושבים מקומיים, שחלקם הוכרו כאנשי חסד.

העיר שוחררה על ידי הצבא האדום ב‑29 ביוני 1944. היא נשארה חרבה, והאוכלוסייה הצטמקה מ‑84,107 תושבים ב‑1939 ל‑28,352 לאחר השחרור.

לאחר המלחמה העיר שוקמה. באוכלוסייה חלו עליות: 96,000 תושבים ב‑1959 ו‑232,000 ב‑1989. הקהילה היהודית המשיכה לפעול במסגרת איגוד קהילות חבר העמים. נכון ל‑2015 שליח חב"ד בעיר הוא הרב שאול חבבו, שפעל לשיפוץ בית הכנסת ופתח שירותים קהילתיים כמו גן ילדים ומקווה טהרה.

בוברויסק היא עיר בבלארוס ליד נהר הברזינה. היא נמצאת כ‑110 ק"מ מהעיר מוהילב. מספר התושבים היה כ‑219,000 בשנת 2009.


כבר במאות ה‑5 וה‑6 היו במקום יישובים. העיר מוזכרת לראשונה בכתובים במאה ה‑14.

שם העיר כנראה מגיע מהמילה בונה (בבלארוסית בביור). בונה הוא חיה עמידה שמגררת בסביבה, מחרקים ועד צמחייה.

במאה ה‑19 נבנה במקום מבצר, מבנה חזק להגן על העיר. המבצר עזר לעיר לגדול ולפתח מסחר.

כבר בסוף המאה ה‑19 חיו בבוברויסק הרבה יהודים. בשנת 1897 היו בעיר אלפי יהודים. היו בתי כנסת והרבה פעילות חינוכית ודתית.

ב־1902 שרפה גדולה הרסה חלק גדול מהעיר. ב־1941, בזמן מלחמת העולם השנייה, נכנסו הגרמנים לעיר. יהודים נכנסו לגטו, מקום שבו הוכרחו לגור. שם קרו פשעים קשים; באקציות שונות נרצחו אלפי יהודים. כמה אזרחים מקומיים עזרו והצילו אנשים.

העיר שוחררה ב‑29 ביוני 1944. אחרי המלחמה החלו לשקם את העיר ולהביא אליה עובדים.

אחרי המלחמה גדלה האוכלוסייה שוב. ב‑1959 חיו בבוברויסק כ‑96,000 אנשים. ב‑1989 חיו בה כ‑232,000.

בשנות ה‑2000 פעלה בעיר קהילה יהודית. ב‑2015 הרב שאול חבבו משמש שליח חב"ד והשקם בית כנסת והפעיל מוסדות קהילתיים.