ממלכת בחריין (בערבית: مملكة البحرين) היא מדינת-אי במפרץ הפרסי, בדרום‑מערב אסיה. בחריין מורכבת מארכיפלג של כ־33 איים. בירתה היא מנאמה. בשנת 1986 נחנך גשר המלך פהד שמקשר ליבשת עם ערב הסעודית.
האיים מאוכלסים מאז התקופה הפרהיסטורית. הם היו חלק מתרבות דילמון (מרכז מסחר עתיק) ושימשו נקודת מעבר בין מסחר במזרח ובמערב. בחריין נכבשה לאורך ההיסטוריה בידי פרסים, יוונים וערבים. במאה ה־16 שלטו כאן הפורטוגזים, ואחר כך הפרסים. משנת 1783 שולטת בשושלת אל‑ח'ליפה.
בשנת 1932 נמצא נפט. הממצא שינה את כלכלת המדינה וקירב אותה לבריטניה. הבריטים נסוגו ב־1971, ובחריין קיבלה עצמאות.
בשנות ה־90 וה־2000 הובילו רפורמות פוליטיות, כולל בחירות לפרלמנט ב־2002 ומתן זכות הצבעה לנשים. ב־2011 פרצו הפגנות דרישה לשינוי פוליטי; המהלך דוכא בכוחות חיצוניים.
בחריין היא מונרכיה חוקתית. בראש המדינה עומד המלך חמד אבן עיסא אל‑ח'ליפה. ראש הממשלה הוא נסיך הכתר סלמאן. לפרלמנט יש שני בתים, עליון ותחתון, כל אחד עם 40 חברים. כהונת נבחרי הפרלמנט היא ארבע שנים.
הממלכה מינתה נשים לנציגות בבית העליון ולקחנו חלק בשיפור שירותי חינוך ובריאות. יחד עם זאת ארגוני זכויות אדם מצביעים על היחלשות מצב זכויות האדם מאז 2010.
למרות שמאגרי הנפט בבחריין מוגבלים, תעשיית הנפט תרמה משמעותית לתמ"ג (כ‑30% לפי הערכות). הממשלה פועלת לגיוון הכלכלה. בתחומים בולטים נמצאים בנקאות, תיירות, תעשייה כבדה וקמעונאות. בחריין מארחת מסלול פורמולה 1, מה שחיזק את התיירות והחשיפה הבינלאומית. חברת התעופה הלאומית היא גאלף אייר.
ב־2020 נורמלו היחסים עם ישראל כחלק מהסכמי אברהם. בטקס בבית הלבן חתם המלך חמד יחד עם מנהיגים אחרונים על ההסכם. מאז התקיימו ביקורים רמי דרג בין המדינות, כולל ביקור ראש ממשלת ישראל במנאמה בפברואר 2022 וביקור נשיא ישראל בנובמבר 2022.
שטח בחריין כ־760 קמ"ר. המדינה מישירה וחמה עם אקלים מדברי. הנקודה הגבוהה ביותר היא ג'בל א-דוחן, גובהה 134 מטרים. במחוזות מצויים משאבי נפט ופנינים לאורך החופים.
האסלאם היא הדת הרשמית. בית המלוכה סוני, אך רוב המוסלמים בבחריין הם שיעים. במדינה יש גם קהילות של נוצרים ועובדים זרים, בעיקר מהפיליפינים וסרי לנקה. מאז המאה ה‑21 גדל שיעור העובדים הזרים והמרקם הדמוגרפי הפך מגוון יותר.
יהודים חיו בבחריין כבר מאז העת העתיקה. קהילה יהודית משמעותית פעלה במאה ה־19 ועד לשנות ה־40 של המאה ה־20. היום הקהילה קטנה. לאורך השנים כיהנו יהודים בפרלמנט ובתפקידי מדינה, ובשנות ה־2000 מונתה שגרירה יהודייה לוושינגטון.
בחריין נחשבת לאחת המדינות הערביות הפעילות בהוצאת ספרים. יחד עם זאת קיימת שמרנות באזורים כפריים, שם נשמרות מלאכות יד ומסורות דיג מסורתיות. במנאמה ניכרת פתיחות תרבותית גדולה יותר.
בחריין היא מדינה של איים במפרץ הפרסי. בירתה היא מנאמה. יש שם כ־33 איים.
בבחריין היו אנשים כבר מזמנים רחוקים. לפני שנים רבות המקום היה מרכז מסחר חשוב בשם דילמון. אנשים רבים שרצו לשלטון באו והלכו. משפחת אל‑ח'ליפה מנהה את המדינה מאז 1783. בשנת 1932 מצאו שם נפט (דלק שנמצא מתחת לאדמה). בחריין קיבלה עצמאות ב־1971.
בבחריין יש מלך. יש גם פרלמנט עם שני בתים. נשים יכולות להצביע ולהיבחר.
הנפט חשוב לכלכלה, אך יש פחות ממנו מאשר במדינות אחרות. בחריין מפתחת תיירות, בנקאות ותעשייה. הם גם מארחים מרוץ פורמולה 1, שזה מרוץ מכוניות גדול.
ב־2020 בחריין חתמה על הסכמה לתקשר ולשמור יחסים דיפלומטיים עם ישראל.
שטח המדינה קטן, כ־760 קמ"ר. האקלים חם ויבש. הנקודה הגבוהה ביותר היא ג'בל א-דוחן, בגובה 134 מטרים.
רוב התושבים מוסלמים (אסלאם = דת). יש גם נוצרים ועובדים זרים. בעבר חיו כאן גם יהודים.
במקומות כפריים שומרים על מלאכות יד ודיג ישן. בעיר מנאמה יש חיי תרבות ופרסומים של ספרים.
תגובות גולשים