בינה מלאכותית (באנגלית: Artificial Intelligence או AI) היא תחום שמנסה לחקות יכולות חשיבה אנושיות באמצעים טכנולוגיים. מרווין מינסקי תיאר זאת כ"לגרום למכונה להתנהג בדרך שהייתה נחשבת לאינטליגנטית אם אדם היה מתנהג כך".
היישומים הנפוצים של בינה מלאכותית כוללים מנועי חיפוש מתקדמים, מערכות המלצות לשירותי וידאו וקניות, זיהוי דיבור כמו סירי ואלכסה, מכוניות אוטונומיות ובינה יוצרת כגון ChatGPT ומודלים דומים. בתחום המשחקים, מערכות AI כבר התחרו והפילו אלופי עולם בשחמט, גו ופוקר.
ברעיונות התרבותיים והספרותיים יש סיבוכים מוקדמים של יצורים דמויי-מכונה. דוגמה היסטורית משעשעת היא ה"טורקי" המכני משנת 1770, שנראה שהוא שיחק שחמט אך היה תרמית.
הדיונים התיאורטיים המוקדמים כוללים עבודות של אלן טיורינג (1950) והצעת מבחן טיורינג לבדוק אם מכונה נחשבת לתבונית. גם מאמרים של מק'קולוך ופיטס על מודלים עצביים השפיעו על הדרך שבה חושבים על AI.
התחום הוקם רשמית ב־1956 בכנס בדרטמות קולג'. חלוצים כמו ג'ון מקארתי, מרווין מינסקי, אלאן ניואל והרברט סימון הובילו מחקרים ומעבדות ראשוניות.
בתחום היו שתי גישות מרכזיות: הגישה הסימבולית או "מסודרת", שעוסקת בניהול מושגים סימבוליים, והגישה הקישורית, שמתבססת על רשתות נוירונים מלאכותיות ולמידת דוגמאות. שתי הגישות הראו יתרונות וחסרונות לאורך הזמן.
המחקר מומן לעיתים על ידי גופים ממשלתיים, ונרשמו תקופות של התלהבות ושל "חורף AI" כשהמימון הצטמצם בגלל ציפיות לא ממומשות.
דוגמאות מוקדמות ליישום היו תוכניות שמנסות להבין שפה טבעית, כמו ELIZA שיצרה דיאלוג פסיכיאטרי סימולציוני. עם הזמן התברר שהבניית שפה טבעית דורשת ידע רחב בבלשנות ובמדעים הקוגניטיביים.
ביקורת פילוסופית ולוגית עסקה בשאלה אם מחשב באמת יכול "לחשוב". היו טענות כי מה שמוגדר כ"תבוני" משתנה לפי ההשגיות של המכונות. חלק מהמבקרים השוו יכולות מכונה לפעולות אינסטרומנטליות ולא להכרת ידע.
עוד טענות עוסקות בסיכוני שימוש לא זהיר של AI, ובעיות פרטיות ובטיחות מידע.
ברמה הבינלאומית ראו תחילת ניסיון לאזן בין חדשנות להגנה על זכויות. דוגמאות כוללות התייחסות להסכמי סחר ותמרונים רגולטוריים באיחוד האירופי, ארצות הברית וסין.
סין פרסמה תקנות אתיות ב־2021 שדרשו שאפשר יהיה לבחור אם לא להשתמש במערכת AI. עם זאת, הגישה הסינית לשימוש בנתונים ולעיתים לפיקוח ציבורי מעוררת דאגה במערב.
בשנים האחרונות נרשמה הפעלת רגולציה והנחיות נוספות, כולל חוק הבינה המלאכותית האירופי שאוסר שימושים מסוכנים, והקריאות משנת 2024 להטיל אחריות משפטית רחבה יותר על חברות AI.
מודלים גדולים מאומנים על כמויות עצומות של מידע מהרשת. חלק מיוצרי התוכן מבקשים להגביל שימוש כזה, ולכן חברות מדיה כמו הניו יורק טיימס חסמו גישה לבוטים מסוימים.
המחקר המודרני מתמקד במשימות הנדסיות פרקטיות. דוגמות הן עיבוד שפה טבעית (יכולת להבין ולייצר שפה טבעית), זיהוי תמונה, תזמון משאבים וזיהוי פנים.
שיטות של למידת מכונה, ובפרט למידה עמוקה המתבססת על רשתות עצביות, הדגימו קפיצת ביצועים משמעותית מאז 2012. בעקבות ההצלחה גדל המימון והתעניינות התעשייה.
דוגמאות בולטות: AlphaGo שגברה על אלוף העולם בגו ב־2015, ותוכנת Pluribus שניצחה שחקני פוקר מובילים ב־2019. בתקופה האחרונה ChatGPT הביאה את הנושא לתודעה הרחבה.
נכון לפברואר 2025, מודלי שפה גדולים נחלקים לחמישה דורות. בין הדורות יש כלים שמסוגלים לבדוק עצמם לפני מתן תשובה, להשתמש בכלים חיצוניים או לבצע מחקר עומק באינטרנט, ואף להפעיל סוכנים שיכולים לפעול מחוץ לסביבת השיחה.
עולמות התוכן של AI רחבים. הם כוללים בין היתר מיפוי וגילוי ישויות גאוגרפיות בתמונות לוויין, יצירה תלת־ממדית, חקלאות מדויקת, תחבורה חכמה ומכוניות אוטונומיות, תחזיות יבולים וניהול מלאים.
בישראל בולטות חברות בתחום התכנון החכם, אופטימיזציה של מסלולים, ויישומי תחבורה. יש דיונים על אסדרת התחום ברחבי העולם.
ג'פרי הינטון, חלוץ בלמידה עמוקה ורשתות נוירונים מלאכותיות, ידוע גם כאיש אקדמיה שמתריע לגבי סיכוני התחום. (נזכר בטבלה כזוכה פרס נובל).
חוקרים השתמשו ב"מיקרו-עולמות" פשוטים כדי לבדוק תוכנות שחוקרות התנהגות חכמה. גישה זו סייעה בפיתוח אלגוריתמים ובבדיקות ניסיוניות.
יישומי AI כבר נכנסו לעסקים, בתי חולים ולמגוון מערכות בתעשייה, ומשפיעים על תחומי תכנון, בטיחות וחיסכון במשאבים.
בינה מלאכותית (AI) היא תוכנה שמנסה לעבוד כמו מוח של אדם. היא לומדת דפוסים ועוזרת לפתור בעיות.
הרעיון קיים זמן רב. ב־1956 התחיל המחקר המודרני. אלן טיורינג חשב על מבחן טיורינג לבדוק אם מכונה "חושבת".
AI מופיעה במנועי חיפוש, בהמלצות סרטים, בעוזרות קוליות ובצ'אטבוטים כמו ChatGPT. יש גם מכוניות שכוללות מערכות נהיגה אוטונומית.
תוכנות לומדות ממידע גדול. "למידת מכונה" היא שיטה שבה מחשב לומד לזהות דוגמאות.
מחשבים ניצחו אלופי עולם במשחקים כמו גו ופוקר. צ'אטבוטים יכולים להיענות לשאלות ולעזור במשימות.
יש דיונים ותיקונים לחוקים כדי להגן על פרטיות ובטחון. גם חברות ואנשים דנים מה מותר ומה אסור.
=מה מעניין לדעת?
AI עוזרת בחקלאות, בתחבורה ובמיפוי ממטוסים. עוד יש חברות שמפתחות כלי חכם לתכנון מסלולים.
מושגים מסובכים שהוסברו:
- בינה מלאכותית (AI): תוכנה שמנסה לחשוב כמו אדם.
- למידת מכונה: שיטה שבה מחשב לומד מדוגמאות.
תגובות גולשים