בית אל על

בית אל-על הוא מגדל משרדים ברחוב בן-יהודה 32 בתל אביב. המגדל כולל 13 קומות ומתנשא לכ-53 מטרים.

בנייתו החלה ב-1959 והסתיימה ב-1963. הוא היה הבניין הגבוה בישראל במשך שנתיים, עד לבניית מגדל שלום מאיר ב-1965. במקום עמד קודם קולנוע בשם "בית העם". סגנון הבנייה הוא ברוטליסטי, כלומר רואים בטון חשוף ועיצוב פשוט ומדגישים את המכלול הבנוי. הבנייה נעשתה על ידי סולל בונה, והמערכת למיזוג אוויר הותקנה על ידי אלקטרה.

יזם המגדל היה אריה פילץ. צוות האדריכלים כלל את דב כרמי, צבי מלצר ורם כרמי. חתימתו של דב כרמי מוטבעת בחלל הכניסה.

באפריל 2015 קרס חלק ממדרגות החירום החיצוניות. השברים נפלו למדרכה, אך לא היו נפגעים. ב-19 ביולי 2024 נגרם בניין נזק מרסיסי פגיעה של כטב"ם (כטב"ם = כלי טיס בלתי מאויש).

בית אל-על נחשב למגדל המשרדים הראשון בתל אביב ובישראל. משרדי סניף ישראל של חברת התעופה אל על שכנו בבניין, ולכן נקרא על שמה. משרדי אל על עברו מאוחר יותר, בשנת 2013. בבניין פעלו עסקים בתחום התיירות, בין היתר חברות תיור ושירותי נסיעות, וכן משרדי סופרגז.

בספריית אריאל שהוקמה במקום זיכרון למשורר יעקב כהן שימשה את הקהל. המרתף של הבניין נמכר ב-1962 לחברת משכית ושימש כחנות ומחסן שנים רבות. בשנת 2013 נרכש המרתף על ידי חברת קיפרס והוא משמש כיום למחסנים להשכרה.

בית אל-על הוא בניין משרדים ברחוב בן-יהודה בתל אביב. יש בו 13 קומות והוא גבוה כ-53 מטרים.

בנינו את הבניין בין 1959 ל-1963. לפניו היה שם קולנוע בשם "בית העם". הסגנון שלו נקרא ברוטליסטי. ברוטליסטי זה אומר שראו הרבה בטון גלוי ועיצוב פשוט.

היזם קרא אריה פילץ. האדריכל דב כרמי חתום בכניסה.

ב-2015 קרס חלק מהמדרגות החיצוניות. לא היו פצועים. ב-2024 נגרם לבניין נזק מרסיסים בעקבות פגיעה שמקורה בכלי טיס לא מאויש.

זה היה מגדל המשרדים הראשון בעיר. משרדי חברת התעופה אל על היו כאן פעם, ולכן הבניין קיבל את שמו. היו כאן גם משרדי חברות תיור וסופרגז. המרתף נמכר ב-1962 והפך לחנות ומחסן. ב-2013 קנו את המרתף והפכו אותו למחסנים להשכרה.