בית הבטון

בבית הבטון, מבנה משאבות דו‑קומתי ליד כפר הבפטיסטים על מקורות הירקון, נעשה השימוש הראשון בבטון לבניין בארץ. המבנה נבנה ב-1912 על ידי חברת "פלשתינה" של בצלאל יפה, כדי לספק מים לפרדסי פתח תקווה והסביבה.



בשנת 1911 בצלאל יפה חתם על חוזה לאספקת מים והקים את חברת "פלשתינה". דניאל ליכטנשטיין, שהביא ב-1910 את שיטת הבנייה בבטון, שכנע את יפה לבנות את בית המשאבה בחומר החדש. בטון הוא חומר בנייה קשיח שמתגלה כיעיל ללכידת מים ולהחלפת אבני כורכר שנזקקו לתיקונים תכופים. האדריכל גדליהו וילבושביץ תכנן את המבנה בסגנון אקלקטי, כלומר שילוב סגנונות, כדי להבליט את החידוש.


בית הבטון כלל גם משאבות צנטריפוגליות, משאבות שמזיזות מים בעזרת סיבוב, ומנועי דיזל חדשים שהובאו על ידי נתן שיפריס. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 נוצר מחסור בדלק, והפעלת המשאבה הופסקה במהרה.


לאחר מותו של יפה נמכר המבנה לחברה בשם "ירקון" שהייתה בבעלות חברת החשמל. בשנות ה-40 השקתה החברה כ-6,000 דונם חקלאיים ונתנה מים גם לשכונות בפתח תקווה. אחרי קום המדינה עברה האחריות למקורות. מכון השאיבה פעל עד שנות ה-70 ואז ננטש. היום המבנה נראה ליד כביש 5, ולצידו עובר שביל ישראל.

בית הבטון הוא בית משאבות דו‑קומתי ליד מקורות הירקון. קוראים לו כך כי בנייתו הייתה מהראשונות בבטון. בטון זה חומר בנייה קשיח.


ב-1912 בנה בצלאל יפה את הבית הזה כדי להוביל מים לפרדסי פתח תקווה. דניאל ליכטנשטיין הביא לארץ את רעיון הבנייה בבטון.


בתרגיל הבית היו משאבות מיוחדות. משאבה צנטריפוגלית מזיזה מים בסיבוב. היו גם מנועי דיזל, מנועים שרצים על דלק. בתחילת מלחמת העולם הראשונה ב-1914 נגמר הדלק והעבודה נעצרה.


מישהו אחר קנה את הבית מאוחר יותר. בשנות ה-40 החברה השקתה חוות רבות ונתנה גם מים לשכונות. המתקן עבד עד שנות ה-70. היום אפשר לראות את הבית ליד כביש 5 ושביל ישראל עובר קרוב אליו.