בית הדואר המרכזי (ירושלים)

בית הדואר המרכזי בירושלים נמצא ברחוב יפו 23, ליד קריית העירייה. מדובר במבנה בולט מבחינה אדריכלית, שנבנה בתקופת המנדט הבריטי והיה מרכז שירותי הדואר בעיר.


הבניין נבנה בין 1934 ל‑1938 כחלק מארבעה בנייני ממשל חשובים באזור, לצד בניין עיריית ירושלים ההיסטורי ובניינים נוספים. תכננו אותו אוסטן סיינט בארב הריסון, יהודה שפירא ופרסי ה. וינטר. קבלנית הבנייה הייתה אלבינה, דוניה וקטינקא. טקס החנוכה התקיים ב‑18 ביוני 1938 בנוכחות הנציב העליון הרולד מקמייקל.

הבניין נכלל באזור מוגן. לאורך השנים שימש למגוון פעילויות טלפוניות ותקשורתיות: בו פעלה מרכזת הטלפונים האוטומטית הראשונה בעיר, הועסקה בו חברת בזק, פעלו בו מרכזת ספרתית ומוקד מידע 144, וחלקים ממנו משמשים משרדי משרד התקשורת. ב‑2015 הוסבה הקומה העליונה לאכסניה בשם The Post.

בשנת 1972 הוצב באולם ציור אקריליק גדול של הצייר אברהם אופק. הציור אורכו 27 מטרים ומציג את החלוצים שעלו לעיר בתחילת המאה ה‑20 ואת התפתחות ירושלים. המבנה שופץ ב‑1983 בתכנונו של האדריכל יורם פרידמן.


הבית בנוי בסגנון מנדטורי, זה סגנון שפותח בתקופת המנדט הבריטי, שמשלב את השפה של הסגנון הבינלאומי (סגנון מודרני ופשוט) עם אלמנטים ירושלמיים מסורתיים. המבנה הוא גוש מלבני גדול, עם אגף אמצעי ושני אגפי צד.

בחזית יש שבע קשתות. שתי הקשתות החיצוניות הן דלתות הכניסה. חמש הקשתות אחרות משמשות כחלונות תאורה. בחלון המרכזי היה שעון. בחלק מהחלונות יש כתובות באנגלית, ערבית ועברית, שהודיעו על מכירת בולים (תווי דואר, כלומר שטרות שמייצגים תשלום דואר).

בתוך הקירות יש אשנבים (חלונות קטנים או פתחי אוורור). חזית הבניין צופה באבן לבנה, למעט חמש השכבות התחתונות המצופות באבן בזלת שחורה מרמת הגולן. בגב הבניין יש החלפה של אבן לבנה ושחורה, שעושה רמז לסגנון הממלוכי שמאפיין חלקים בירושלים.

החלל המרכזי גדול ומיועד לציבור. האולם מעוטר בציור אקריליק של אופק משנת 1972, שאורך 27 מטרים ומספר על התפתחות העיר. בית הדואר מזכיר במקצת את בית הדואר של יפו, שנבנה באותה תקופה ובתכנונו של הריסון.

בית הדואר נמצא ברחוב יפו 23 בירושלים. זהו בניין ישן וידוע בקרבת בניין העירייה.


בנוי בין 1934 ל‑1938. האדריכלים של הבניין כוללים את הריסון. הבניין נחנך ב‑18 ביוני 1938.

בתקופות שונות עבדו בו שירותי טלפון ומידע. ב‑2015 הפכו את הקומה העליונה לאכסניה בשם The Post.

בשנת 1972 הציבו באולם ציור גדול של אברהם אופק. הציור ארוך מאוד, 27 מטרים. הוא מראה את החלוצים והצמיחה של ירושלים.


הבניין בנוי בסגנון מנדטורי. מנדטורי = סגנון מהתקופה של השלטון הבריטי. הוא משלב צורות מודרניות עם אלמנטים ירושלמיים.

לחזית יש שבע קשתות. שתי הקשתות בקצוות הן דלתות. חמש הקשתות האמצעיות הן חלונות תאורה. בחלון האמצעי היה שעון.

הבניין מצופה באבן לבנה. התחתית מחופה גם באבן בזלת שחורה. בגב הבניין יש צבעים שחור ולבן יחד, כמו בבניינים עתיקים בירושלים.