בית הדין האירופי לצדק

בית הדין האירופי לצדק (ECJ), המכונה גם בית המשפט לצדק, הוא הערכאה הגבוהה של האיחוד האירופי בענייני משפט האיחוד האירופי. תפקידו לפרש את חוקי האיחוד ולהבטיח יישום שווה שלהם ב-27 המדינות החברות. מושבו בלוקסמבורג והוקם ב-1952.

התפקידים המרכזיים שלו כוללים פירוש דין האיחוד לבתי משפט לאומיים (ה"הליך להכרעה מקדמית", בקשה ממערכת המשפט במדינה לבירור שאלת חוק האיחוד), בדיקת תלונות נגד מדינות שלא מילאו התחייבויותיהן לפי האמנה, ובחינת חוקיותן של פעולות מוסדות האיחוד (כגון תקנות והחלטות). בית המשפט יכול לבטל פעולות אלה אם הן חרגו מסמכויות או הפרו כללים בסיסיים.

הוסד ב-1952 במסגרת אמנת פריז של קהילת הפחם והפלדה. בתחילה היו בו שבעה שופטים. עם הקמת הקהילה הכלכלית האירופית ו-Euratom ב-1957 הורחב תפקידו. אמנת מאסטריכט מ-1993 יצרה את האיחוד האירופי, ואמנת אמסטרדם מ-1997 העבירה תחומים נוספים לפיקוחו. לאחר אמנת ליסבון ב-2009 שונה שמו הרשמי ל"בית המשפט לצדק"; יחד עם בית המשפט הכללי הוא מהווה את מערכת בתי הדין של האיחוד.

למערכת 27 שופטים, אחד מכל מדינה חברה. הם מונו לתקופות של שש שנים, וצריכים להיות משפטנים בעלי עצמאות מקצועית מוכחת. השופטים נתמכים ב-11 יועצים כלליים (פרקליטים כללים), שמגישים חוות דעת לא מחייבות אך משפיעות מאוד על החלטות בית המשפט. מאז 2015 עומד בית המשפט בראשות הנשיא קון לנארץ.

בית המשפט דן בדרך כלל בהרכב של שלושה או חמישה שופטים. יש גם לשכה גדולה של חמישה עשר שופטים להכרעות מיוחדות ונדירות. הדיונים נעים בין בירור בעיות משפטיות יומיומיות לשאלות חשובות במיוחד המעלות השלכות כלל-איחודיות.

יש רשם שאחראי על ניהול הממשק האדמיניסטרטיבי והכספי, על שמירת המסמכים והארכיון. בית המשפט מעניק גם סמכויות בוררות בין מוסדות האיחוד, ויכול להטיל עיצומים על מדינות שאינן ממלאות הוראות פסק דין.

התמונה הכוללת: בית הדין מוודא שחוקי האיחוד יחולו באופן אחיד ברחבי המדינות החברות. הוא פועל כמגן של חוק האיחוד, כמבקר חוקיות הפעולות של מוסדות האיחוד וכמגשר בין המערכות המשפטיות הלאומיות לחוק האירופי.

בית הדין האירופי לצדק הוא בית המשפט החשוב של האיחוד האירופי. הוא יושב בלוקסמבורג מאז 1952. תפקידו לוודא שחוקי האיחוד יחולו בצורה זהה בכל המדינות החברות.

השופטים: יש 27 שופטים, אחד מכל מדינה חברה. הם עובדים יחד בהרכבים של שלושה, חמישה או חמש־עשרה שופטים.

מה הוא עושה?
- עונה על שאלות של בתי משפט במדינות, כדי להסביר חוקי האיחוד. זה נקרא "הכרעה מקדמית".
- בודק אם מדינה לא מקיימת את החוק של האיחוד. הוא יכול לחייב אותה לתקן זאת.
- בוחן גם אם פעולות של מוסדות האיחוד חוקיות. אם הן לא חוקיות, הוא מבטל אותן.

עוד עובדות קצרות:
- בית המשפט במקור נולד ב-1952, והרחיב את תפקידו כשהאיחוד גדל.
- יש פרקליטים כללים (יועצים) שעוזרים לשופטים עם דעות משפטיות.
- הנשיא של בית הדין מנהל את הדיונים ואת העבודה.

בסיכום: זהו מוסד שעוזר שכללי האיחוד יישמרו בכל המדינות החברות ושכולם ימלאו את החוקים באופן שווה.