בית הכנסת ברחוב קאזינצי הוא היחיד שעדיין פעיל במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן בצפון־מזרח הונגריה. זהו גם בית הכנסת היחיד שנותר בעיר מישקולץ. המבנה תוכנן על ידי לודוויג פורסטר ונבנה בין 1856 ל־1862 בסגנון נאו-רומנסקי, כלומר בעיצוב שמזכיר בניינים ישנים עם קשתות ואלמנטים רומנסקיים מחודשים.
הבניין ניצב בלב חצר קהילתית. בסביבתו יש בית מדרש (חדר לימוד לתפילות וללימוד), מקווה טהרה (אמבט טהרה טקסי) ומוזיאון יהודי קטן שנבנה. בכניסה לחצר מוצבים לוחות זיכרון ליהודי העיר שנרצחו בשואה.
הרב שרצה תכנן כמה חידושים: הוספת עוגב (כלי נגינה), הקמת מקהלה והצבת הבמה לפני ארון הקודש ולא במרכז. שינויים אלה גרמו למחלוקת. ב־1864 התכנסו שלושים רבנים והכריזו עליו חרם (חרם פירושו החרמה או החרמת פעילות דתית). העוגב הוצא והבמה הועברה למרכז.
בשנים הבאות הקהילה התפצלה בפועל על רקע פוליטי ודתי: ב־1870 בחרה הקהילה להצטרף ללשכה הקונגרסאית, והשמרנים פרשו. ב־1875 הושגה פשרה ורוב הקהילה התאחד. באותה שנה ויכוח על נישואים הוביל לפרישת קבוצת חסידים שייסדו קהילה ברחוב קלצ'יי, שכיום אינה פעילה.
בספטמבר 2025 חזר בית הכנסת לפעול ומתפללים בו כ־250 יהודים מהעיר.
בית הכנסת נמצא ברחוב קאזינצי בעיר מישקולץ. זהו בית הכנסת היחיד שנשאר בעיר והוא פעיל גם במחוז כולו. הוא נבנה בין 1856 ל־1862 על ידי לודוויג פורסטר. הסגנון שלו נאו-רומנסקי, כלומר יש בו קשתות ועיצובים ישנים.
הבית כנסת עומד בלב חצר קהילתית. לידו יש בית מדרש. בית מדרש הוא מקום בו לומדים ותופלים. יש גם מקווה; מקווה הוא אמבט טהרה טקסי. בנוי מוזיאון יהודי קטן.
בכניסה לחצר יש לוחות זיכרון ליהודים מהאזור שנהרגו בשואה. פעם רב ניסר שינויים: הוסיף עוגב, הקים מקהלה והעביר את הבמה לפני ארון הקודש. זה גרם למריבה. העוגב הוסר והבמה הונחה במרכז.
ב־1870 ו־1875 היו חילוקי דעות ושינויים בקהילה. חלקים נפרדו, ואחר כך עשו פשרות.
בספטמבר 2025 בית הכנסת חזר לפעול וכעת מתפללים בו כ־250 איש.
תגובות גולשים