בית הכנסת הגדול בהרצליה נמצא במרכז העיר, בצומת הרחובות בן-גוריון וסוקולוב. נוסח התפילה (סגנון ונהלים של התפילה) הוא ברובו אשכנזי, אך מתפללים בו גם יהודים הנוהגים לפי יהדות ספרד ותימן.
הבית הכנסת הראשון בעיר הוקם בתמיכת "קהילת ציון אמריקאית" ושכן בצריף בגבעת המייסדים. לאחר כמה שנים עבר למתחם ברחוב הנדיב, ובשנות ה־30 הצטמצמה מיקומו למקום הנוכחי, בצומת סוקולוב והעבודה, רחוב שלימים שונה לשם בן-גוריון.
בשנות ה־30 הוקצה מגרש וב־1935 הונח היסוד. הבנייה נעצרה בשנים 1939, 1944 בגלל מחסור באמצעים ומלחמת העולם השנייה. בשנת 1945, ביוזמת רב היישוב הרב בנימין מובשוביץ, חודשו העבודות במימון העירייה, והבניין הושלם לפני סוף שנות ה־40. התכנון היה של האדריכל ריכרד קאופמן, ובשנותיו הראשונות תואר המקום כאחד היפים בישראל.
בימי כהונתו של ראש העיר אלי לנדאו שופצה סביבת בית הכנסת: הוסרו מבנים מסחריים והוקמה רחבה עם עצי דקל ומזרקה (שפורקה מאוחר יותר). הרב יצחק יחיאל יעקבוביץ כיהן כרב הראשי האשכנזי עד פטירתו ב־2019, ובית הכנסת נקרא על שמו. כיום רב המקום הוא בנו, הרב מרדכי שלמה יעקבוביץ.
בית הכנסת הגדול נמצא במרכז הרצליה, בצומת בן-גוריון וסוקולוב. נוסח התפילה (איך מתפללים) הוא רוב אשכנזי. פה מתפללים גם יהודים ממסורות ספרד ותימן.
פעם היה בית כנסת קטן בצריף בגבעת המייסדים. לאחר זמן עבר לבית ברחוב הנדיב. בשנות ה־30 הוחלט לעבור למקום שבו הוא עומד היום.
ב־1935 הונח כאן היסוד של הבניין. בגלל מחסור וכי הייתה מלחמה, הבנייה נעצרה בין 1939 ל־1944. ב־1945 חידשו את העבודות, והבניין הושלם לפני סוף שנות ה־40. את התכנון עשה האדריכל ריכרד קאופמן (האדם שמתכנן בניינים).
כשהעיר שיפצה, הוסרו חנויות בחזית ונעשתה רחבה עם עצים ומזרקה. הרב יצחק יחיאל יעקבוביץ התפלל כאן עד מותו ב־2019. היום הרב הוא בנו, מרדכי שלמה יעקבוביץ.
תגובות גולשים