בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט

''בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט'' (ברומנית: Templul Coral) נבנה בבוקרשט כריאליזציה של האגף המשכילי והמודרניסטי בקהילה היהודית. כוראלי פירושו "עם מקהלה" והבניין הפך לבית הכנסת המרכזי של יהדות רומניה. מאז הקמתו כיהנו בו רבנים מובילים, ובהם יעקב נימירובר, אלכסנדר שפרן, דוד משה רוזן ומאוחר יותר מנחם הכהן. נכון ל-2021 הרב הראשי הוא רפאל שפר.

הפרויקט הובל על ידי יצחק לייב ויינברג, ממנהיגי "Comunitatea Israelită" של בוקרשט. המבנה תוכנן על ידי שני אדריכלים מווינה, אנדרלה ופרייוואלד, בהשראת בית הכנסת טמפלגאסה בווינה. הבנייה החלה ב-1857 והתמשכה כעשור, תוך מחלוקות בין שמרנים בראשות המלבי"ם לבין המשכילים-הפרוגרסיבים.

אבן הפינה הונחה ב-21 ביולי 1865. לטקס הגיעו יהודים מכל הזרמים בעיר וגם אורחים נוצרים. בין התורמים היה המנהיג הרומני מיכאיל קוגלניצ'אנו, שתרם סכום נכבד. לצורך סיום הבנייה נלקחה גם הלוואה גדולה על ידי אחד המייסדים.

הקהילה שאפה לסגל ברמה גבוהה. החזן גרסון וייס ושורת רבנים מודרניים נשכרו כבר לפני חנוכת המבנה. הרב אנטואן לוי נשא את הדרשה בחנוכה הרשמית בשנת 1867.

מקהלה קבועה (קבוצה שמנגנת ושירה בתפילה) הייתה חלק מהחזון של המייסדים. השימוש במוזיקה בכלי נגינה עורר התנגדות חריפה. העוגב (כלי מקלידים גדול, דומה לפסנתר) הוכנס בסופו של דבר לשימוש לטקסים ולתפילות, אחרי ויכוחים שישבו בפניהם רבנים ומנהיגי הקהילה. בתחילה הופעל העוגב גם על ידי מוזיקאי שאינו יהודי.

במאה ה-20 הוקם ליד בית הכנסת מכון לתרבות יהודית. בשנת 1932 בוצעו שיפוצים, ובשנת 1933 נוספה ספרייה קהילתית.

בית הכנסת נפגע קשות במאורעות של 1941. במהלך פרעות נכנסו ליגיונרים אל המבנה; מתפללים נעצרו וסבלו פגעים קשים שלאחריהם רבים נרצחו בחוץ לעיר. המבנה שוקם לאחר מלחמת העולם השנייה בעזרת ארגוני צדקה, והוא נותר מרכזי בחיי הקהילה. לאורך השנים ביקרו בו דמויות ציבוריות רבות, ביניהן פוליטיקאים ומנהיגים יהודיים ידועים, כגון זאב ז'בוטינסקי וגולדה מאיר.

בית הכנסת הכוראלי נמצא בבוקרשט. שמו ברומנית הוא Templul Coral. "כוראלי" אומר שיש בו מקהלה. מקהלה היא קבוצה של זמרים שמנגנת ומשרה אווירה בתפילות.

המייסד הראשי היה יצחק לייב ויינברג. הבניין תוכנן על ידי אדריכלים מווינה. הנחת אבן הפינה הייתה ב-21 ביולי 1865. העבודות התארכו והבניין נפתח לציבור ב-1867.

הרעיון של מקהלה ועוגב (כלי נגינה גדול עם מקלדות) עורר ויכוחים. בסוף התקבל שהעוגב ישמש בתפילות ובאירועים. בתחילה ניגנו אותו גם מוזיקאים לא-יהודים.

בשנת 1941 התרחשו פרעות קשות שבהן נפגעו אנשים מהקהילה. אחרי המלחמה שוקם הבניין בתרומות. היום הבית כנסת נשאר מקום חשוב לחיי הקהילה, וביקרו בו מנהיגים ידועים כמו גולדה מאיר.