בית המקדש הראשון, המכונה גם מקדש שלמה, עמד בהר המוריה בירושלים. לפי המסורת המקראית נבנה על ידי שלמה המלך. במחקר מקובל להאריך את בנייתו למחצית השנייה של המאה ה-9 לפנה"ס. המבנה נהרס בתקופת המצור הבבלי ונהפך לאפר בשנת 586 לפנה"ס, בידי נבוכדנצר השני.
על פי המקרא דוד קנה את המגרש מארוונה היבוסי. דוד גם אסף וחימש את חומרי הבנייה לפני ששלמה התחיל לבנות. שלמה רכש עצי ארז וברוש ממלך צור, והעבירם בים.
העבודות נעשו בהנחיית אומן בשם חירם ממטה נפתלי, שנשלח בידי חירם מלך צור. לפי הכתוב השתתפו במלאכה כ-150,000 אנשים, בין חוצבים לסבלים, כחלק ממס ששילם שלמה. המבנה נבנה מאבני גזית ועצי ארז, וקירות פנים נצפו זהב.
תחילת הבנייה היתה בשנה הרביעית למלכות שלמה בחודש זיו (אייר). לאחר שבע שנים, בחודש בול (חשוון) של שנת מלכותו האחת עשרה, הושלמה הבנייה.
המקדש נחנך במשך שבעה ימים, ועד ערב חג הסוכות נערכו טקסים וחגיגות.
מקדש שלמה נעשה בסיוע אדריכלים ופיניקים, בדגם שדומה למקדשים פיניקיים. עמודי הארז של הלבנון הגיעו בתיווך חירם מלך צור. מסורות פיניקיות משפיעות ניכרות גם בשמות חודשים ובמונחים שבתיאור.
כמו במקדשים אחרים, היו במקדש שלושה חלקים עיקריים: האולם (חזית הכניסה), ההיכל, והדביר (קדש הקדשים). "אבן השתייה" שעליה עמד הדביר מצויה כיום בתוך כיפת הסלע, לפי המסורת.
בחצר עמד מזבח הנחושת להקרבת קורבנות. במרכז ההיכל עמד מזבח הקטורת, מצופה זהב.
אולם הכניסה עמד במזרח. אורכו היה 20 אמות ורוחבו 10 אמות. בחזית האולם עמדו שני עמודים גבוהים בשם יכין ובועז, מעוטרים בשושנים ורימונים.
רוחב ההיכל היה 20 אמות ואורכו 40 אמות. קירותיו ורצפתו צופו בעריצות בעצי ארז מצופים זהב. בין ההיכל לדביר הונחה פרוכת, וכניסה אל הדביר היתה מוגבלת.
הדביר, או קדש הקדשים, היה חדר מרובע במידות של 20 אמה בכל צד. רצפתו הועלתה, וקירותיו ותקרתו היו מצופים ארז וזהב. בתוך הדביר עמד ארון הברית, קופסה קדושה שבה שמרו את לוחות הברית ושרידי הלוחות הראשונים. ליד הארון הונחו גם צנצנת המן, צלוחית שמן המשחה ומטה אהרן.
בחלקו הפנימי של הדביר עמדו גם שני כרובים גדולים, פסלי עץ מצופים זהב, שאילו לפי המסופר רוחב כנפיהם הגיע מקיר אל קיר.
את הדביר נשא רק הכהן הגדול, ופעם בשנה בלבד ביום הכיפורים.
סביב המקדש נבנו חדרי אחסון בגבהים שונים. חצר הכהנים כללה את הים (בריכת נחושת) ואת מזבח הנחושת. מזרחית להם היתה חצר גדולה שבה עמד העם בזמן הפולחן.
המקדש עמד במרכז הר הבית, אך המיקום המדויק של הדביר שנוי במחלוקת. המסורת הנפוצה מצביעה על המקום שבו ניצבת כיום כיפת הסלע.
למרות שמסורת מאוחרת יותר שללה עבודת האשרה, נראה שעץ או פסל אשרה נכנסו לבית המקדש באירועים שונים, עד לרפורמות של יאשיהו.
בארץ היו מקומות פולחן נוספים, כמו במות. המלכים חזקיהו ויאשיהו נאבקו בריבוי מקומות הפולחן וטיפחו פולחן מרוכז בירושלים. במחקר יש מחלוקת מתי בדיוק בוצע האיחוד הפולחני, אך מקובל לזהות רפורמות כאלה בתקופת יאשיהו במאה ה-7 לפנה"ס.
המקרא מתאר כמה מקרים שבהם נבזזו נכסי המקדש. כלי המקדש נלקחו לעתים על ידי כובשים.
בית המקדש הושמד ונשרף בשנת 586 לפנה"ס בחודש אב, על ידי כוחות בבל. כלי המקדש נבזזו ונלקחו לבבל. במסורת היהודית ישנה כרונולוגיה שונה המסמנת את החורבן לשנת ג'של"ח (422 לפנה"ס), ופירושי חז"ל מנסים ליישב סתירות בתאריכים המקראיים. בתרבות היהודית נקבעה תענית ט' באב לזכר החורבן.
המקרא וחז"ל מצביעים על סיבות דתיות ומוסריות לחורבן: עזיבת עבודת ה', עבודה זרה בתוך המקדש, גילוי עריות ושפיכות דמים. גם החלטות מדיניות, כמו הסתמכות על מצרים ולא הכנעה לבבלים, הוזכרו כסיבות ישירות.
לא ניתן לקיים חפירות תקיפות בהר הבית, ולכן העדות הארכאולוגית מוגבלת. לחוקרים יש דעות שונות לגבי קיומה המדויק של ממלכת ישראל המאוחדת ומועד בניית המקדש. ממצאים מקומות אחרים, בין היתר דגם שנמצא בחורבת קאיפה ב-2011, הוצגו כקשורים לבית המקדש או למבנים דומים מתקופת דוד ושלמה.
בית המקדש הראשון נקרא גם מקדש שלמה. הוא עמד בהר המוריה בירושלים. לפי המסורת שלמה בנה אותו.
דוד קנה את המקום. שלמה קיבל עצי ארז ממלך צור לבנייה.
עבדו עליו הרבה פועלים. הבניין נעשה מאבנים ועצי ארז. פנים הקירות כוסו בזהב.
הבניין נבנה במשך שבע שנים.
המקדש נפתח בחג והחגיגות נמשכו שבעה ימים.
המקדש היה דומה למקדשים פיניקיים. היו בו שלושה חלקים גדולים: האולם, ההיכל והדביר.
"דביר" (קדש הקדשים) הוא החדר הכי קדוש.
על "אבן השתייה" שעמדה בדביר כתוב שהיא נמצאת כיום בתוך כיפת הסלע.
בחצר עמד מזבח להקרבת קורבנות. במרכז ההיכל היה מזבח קטורת.
בדביר עמד ארון הברית. "ארון הברית" היא קופסה קדושה שבה שמו לוחות האבן.
רק הכהן הגדול נכנס לדביר, ופעם בשנה בלבד.
המקדש נשרף ונחרב בשנת 586 לפנה"ס על ידי כוחות בבל. חלק מכליו נלקחו לבבל. מאז זהו אירוע עצוב בזיכרון העם.
לא עושים חפירות בהר הבית, לכן יש מעט ממצאים ישירים. חוקרים מצאו מבנים דומים במקומות אחרים, והם חושבים שיש קשר לתקופת דוד ושלמה.
תגובות גולשים