בית הספר התיכון על שם מיי בויאר

בית הספר התיכון על שם מיי בויאר הוא תיכון פרטי בשכונת בית וגן, ירושלים. נוסד בשנות ה-60 ומוכר כאחד מבתי הספר היוקרתיים בישראל, בין היתר בגלל תנאי קבלה קפדניים ובוגריו המפורסמים.

הרעיון לייסוד נולד כדי לאפשר לתלמידים מצטיינים מהפריפריה ללמוד בתיכון עם פנימייה, כלומר מקום שבו התלמידים גם גרים. המחזור הראשון שהתקבל ישב בתחילה באכסניה ברחוב הפסגה, ובהמשך עבר לפנימיית "כרמית" בעין כרם. תלמידי המחזור למדו בארבעה בתי ספר שונים בירושלים, והועברו בעזרת שני אוטובוסים.

הפילנתרופ לו בויאר מארצות הברית תרם את הקמפוס לזכר אשתו מיי בויאר, שרצתה לשפר את ההשכלה בארץ ולתת הזדמנות לתלמידים מוכשרים. נכדתו של התורם שירתה מאוחר יותר בסגל המורים. תכנון הקמפוס נבחר בתחרות אדריכלים; האדריכלים היו שולמית ומיכאל נדלר ושמואל ביקסון. המבנה הוכר מאוחר יותר על ידי עיריית ירושלים כמבנה לשימור. אבן הפינה הונחה במאי 1962, והנחנך ביוני 1965.

מאז הקמתו נועד בית הספר לקבל בעיקר תלמידים מחוננים (תלמידים עם כישורים גבוהים): כחצי מתלמידי הכיתות היו מירושלים והחצי השני מכל רחבי הארץ. רבים מהם שוכנו בפנימייה.

התהליך הקבלה כולל מבחנים פסיכוטכניים, גיליונות ציונים לשלוש השנים האחרונות ושלושה ראיונות. המועמדים שעוברים מוזמנים למחנה הכנה בקיץ. כיום לומדים בבית הספר כ-1,000 תלמידים מכיתות ז׳ עד י״ב, מתוכם כ-300 בפנימייה. מנהלת בית הספר מאז 2008 היא דפנה מנשה-ברוך.

בית הספר על שם מיי בויאר הוא תיכון פרטי בבית וגן, ירושלים. הוא נפתח בשנות ה-60. אנשים רבים רואים אותו כבית ספר יוקרתי.

המייסדים רצו להביא תלמידים מצטיינים מהפריפריה ללמוד בירושלים. בתחילה התלמידים ישנו באכסניה. אחר כך הם עברו לפנימייה בשם "כרמית". כמה תלמידים למדו בבתי ספר שונים בעיר ונסעו באוטובוסים.

לו בויאר, תורם מארצות הברית, נתן את קרקע הקמפוס לזכר אשתו מיי. האדריכלים שתכננו את הבניינים היו שולמית ומיכאל נדלר ושמואל ביקסון. אבן הפינה הושמה במאי 1962. הבית ספר נחנך ביוני 1965.

הבית ספר קולט תלמידים מחוננים. מחוננים הם תלמידים עם כישורים מיוחדים. חלק מהתלמידים גרים בפנימייה. כדי להתקבל צריך מבחנים, גיליונות ציונים וראיונות. מי שעובר מוזמן למחנה קיץ. היום לומדים בבית הספר כ-1,000 תלמידים, וכ-300 מהם גרים בפנימייה. מנהלת בית הספר מאז 2008 היא דפנה מנשה-ברוך.