בית הרב קוק

בית הרב קוק הוא הבית שבו חי ופעל הרב אברהם יצחק הכהן קוק משנת 1923 ועד לפטירתו ב-1935. הבית נמצא בקומה השנייה ברחוב הרב קוק 9 בירושלים, מעל חצר שנקראה אז שכונת "בית דוד". כיום המקום משמש מוזיאון על חייו ופועלו של הרב.


ב-22 בפברואר 1921 נבחר הרב קוק לרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל. בקיץ 1921 הונחה אבן פינה לבית חדש למימון הנדבן הררי פישל, אחרי בקשת הנציב הבריטי הרברט סמואל, שהתלונן שהרב גר בדירת חדר מצומצמת. הבית הושלם ב-1923 וטקס חנוכתו התקיים ב-27 במאי 1923.

לאחר פטירתו נוצר ויכוח על בעלות הבית בין עמותת "בית הרב" לבין הוועד הכללי כנסת ישראל. הוועד טען שהקומה השנייה היא חלק מההקדש (נכס שהוקדש למטרה ציבורית, למשל סיוע לעניים). בית הדין הרבני קבע שההקדש יישאר אחראי לנכס, ונוסף הסכם פשרה שאישר שימוש של עמותת "בית הרב" בתמורה לתשלום דמי שימוש.

במאה ה-21 נסללו באזור בנייני דירות רבי־קומה, ורוב הבתים ההיסטוריים סביב שכונת בית דוד נהרסו. מתחם בית הרב נשאר כשריד של השכונה המקורית.


הבית שימש את ישיבת מרכז הרב עד שנות ה-60, ולאחר מכן המשיך לשמש כבית כנסת ובית מדרש. בשלב מאוחר הפך למוזיאון עם תערוכה וסרט על חייו ופועלו של הרב, המוצגים במקום שהיה ספריית הישיבה. המוזיאון מוציא ספרים וכתב עת, מקיים ימי עיון וסיורים מודרכים באתרים הקשורים ברב ובתלמידיו. יו"ר העמותה הוא הרב יוחנן פריד.

במוצאי שמחת תורה מתקיימות במקום הקפות שניות שמשכות קהל רב. הבית הוכרז לשימור על ידי עיריית ירושלים. ב-1995 קיבל פרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים על קידום סבלנות וכבוד.


בחלק הצפון-מערבי של הבית היו חדרי השינה והמטבח של משפחתו. היום אזור זה מכיל את משרדי "בית הרב", מרכז תיעודי ומרכז פדגוגי. המרכז התיעודי שומר תעודות, תמונות, מסמכים וספרים הקשורים בחייו של הרב. המרכז הפדגוגי מפתח חומרי לימוד ומיזמים לשיתוף עם משרד החינוך.

בחלק הדרומי נמצאים חדר הלימוד של הרב, חדר האורחים, ספריית הישיבה ובית המדרש. הספרייה ובית המדרש שמורים כפי שהיו, והם מזכירים את התקופה שבה לימד הראי"ה קוק וישיבת מרכז הרב ישבה במקום.


חדר לימודו של הרב סגור למבקרים, אך ניתן לראותו מבחוץ. שם שמורים ארון הספרים הפרטי של הרב, שולחנו, כובע הפרווה שלו (ספודיק) ועוד חפצים אישיים. הרב נהג להסתגר בחדר זה וללמוד כמה שעות ביום.


בחדר האורחים קיבל הרב אישים חשובים, כגון ש"י עגנון ואליעזר בן־יהודה. בחדר יש ארונות עם ספרי קודש ותמונות של גדולי ישראל שתלו שם בתקופתו.


הספרייה היתה חלק מאוצר הספרים של הרב, ובית המדרש נותר עם הריהוט והעיצוב המקוריים. שם לימד הראי"ה קוק, לצד מגידי שיעורים ותלמידים בולטים כמו הרב אריה לוין, בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב דוד כהן הידוע כ"הרב הנזיר". במשך תקופה קצרה לימד שם גם הרב אברהם אהרון בורשטיין מטבריג, שלימים נפטר בפתאומיות. ליד ארון הקודש נמצא הכיסא שהעניק לו הנציב העליון הבריטי הרברט סמואל, שעליו ישב בעת שהתפלל בצד המזרחי.

בית הרב קוק הוא הבית שבו התגורר הרב אברהם יצחק הכהן קוק משנת 1923 עד 1935. הבית נמצא ברחוב הרב קוק 9 בירושלים. היום זה מוזיאון על חייו.


הרב נבחר לרב הראשי האשכנזי ב-1921. נדבן בשם הרי פישל נתן כסף לבנות לו בית, אחרי שבחנה הבריטי הרברט סמואל ביקש זאת. הבית הושלם ב-1923 וחנוכת הבית נערכה ב-27 במאי 1923.

אחרי מותו של הרב התגלע ויכוח על מי הבעלים. בית הדין הרבני קבע שהקומה השנייה היא חלק מההקדש (נכס שנשמר למטרת עזרה לעניים). הותר לעמותת "בית הרב" להשתמש בבית בתמורה לתשלום.


הישיבה שהתגוררה שם עברה בשנות ה-60 למקום אחר. אחרי כן הבית הפך למוזיאון. במוזיאון תערוכות, סרט והדרכה על חייו של הרב. במקום גם עורכים סיורים, מפרסמים ספרים ומקיימים אירועים. בפעם בשנה, במוצאי שמחת תורה, נערכות שם הקפות שניות.


בחלק הצפוני היו חדרי השינה והמטבח. היום שם יש משרדים, מרכז תיעוד (ארכיון עם תמונות ומסמכים) ומרכז חינוך.

בחלק הדרומי יש את חדר הלימוד של הרב, חדר האורחים, הספרייה ובית המדרש. חדר הלימוד סגור למבקרים. שם רואים את שולחנו, ספריו וכובע הפרווה שלו (ספודיק, כובע פרווה שנלבש על ידי חלק מהרבנים). חדר האורחים קיבל אישים ידועים כמו ש"י עגנון. הספרייה ובית המדרש נותרו כפי שהיו אז.