בית הכנסת הרמב"ן שוכן ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. הוא נחשב לבית הכנסת הרבני הישן ברובע, אם כי בית כנסת קראי קדום ממנו. יסודו מיוחס לרמב"ן (נחמן בן שמואל), אך יש ויכוח אם המבנה הנוכחי אכן הוא אותו מקום.
המבנה הוא אולם מלבני צר וכיוונו מזרח-מערב. ליד הכניסה ממערב יש כיום שני חדרים שמתפקדים לתפילה ולימוד. חדרים אלה היו חנויות שהוסבו לשימוש קהילתי. מדרום לאולם נמצאת חצר קטנה שמכסה בור מים ישן.
האולם מחולק לאורך על ידי ארבעה עמודים נמוכים התומכים בתקרת קשתות צולבות. נראה שהיה עמוד נוסף במרכז, שנוסר, אולי כדי לפנות מקום לבימה. כותרות העמודים, כלומר החלק העליון של העמוד, מזוהות עם סגנון דורי, ויש משערים שהעמודים נלקחו מה"קארדו", הרחוב המרכזי הרומי-ביזנטי של העיר, והוצבו במהופך.
בראשית חשבו שרצפת הבית כנסת עלתה בעקבות מילוי של אבק וסילוק, ולכן העמודים נראים קצרים. גילוי חלקו הקדמי של המבנה הראה שהעמודים עומדים על בסיסם, ושהמבנה לא היה עמוק יותר ממה שהוא נראה.
בקיר המזרחי מותקנים שני ארונות קודש. ארון הקודש הוא המקום שבו שמים את ספרי התורה. הסיבה לשני הארונות קשורה לפקודה תקופתית של שלטונות מוסלמים, שניסתה להכניס קוראן (הספר הקדוש של האסלאם) לארון הקודש; כדי להימנע מכך הוסיף הרב ארון שני ליד הקיים.
למבנה מעט מאוד חלונות, ולכן הוא אפלולי ברוב שעות היום. על אחת מכותרות העמודים התגלתה כתובת עם שמות האבות, אברהם, יצחק ויעקב, שנראה שנכתבה לפני סגירת בית הכנסת במאה ה-16.
בשנת 1267 עלה הרמב"ן לארץ. הוא התיישב בעכו ובביקור בירושלים גילה עיר שניזוקה קשות. הוא מצא קבוצה קטנה של יהודים והתארגן מניין שיסתמך עליהם. בהמשך תיאר הרמב"ן שהוא הקים בית כנסת במבנה נטוש, אך אין ודאות שהמבנה הקיים היום הוא אותו מבנה.
מסמכים מציינים כי מבנה שנרכש ב"חצר האשכנזים" ב-1425 מזוהה עם בית הכנסת. בשנת 1488 תיאר רבי עובדיה מברטנורא בית כנסת בירושלים, ובשנת 1520 כתב רבי משה באסולה שיש בעיר בית כנסת אחד בלבד עם ארבעה עמודים, תאור שמתאים למבנה הנוכחי.
ב-1474 נהרס בית הכנסת על ידי התקפה מוסלמית. ב-1475 הותר לפתוח אותו מחדש. ב-1587 המושל העות'מאני סגר את המבנה סופית, בטענה שהוא סותר את חוקי עומר (חוקים היסטוריים שאוסרים על הקמת כנסיות ובתי כנסת חדשים בירושלים). במאה ה-17 חזרו היהודים להחזיק את הבניין, אך נאסר להם להתפלל בו והוא שימש כמחסן ואחר כך לשימושים אזרחיים, בין השאר כמפעל גבינות.
לאחר מלחמת ששת הימים נערכו חפירות הצלה והשקמה, וב-1967 נפתח בית הכנסת מחדש. השיקום הפך אותו למרכזי עבור תושבי הרובע היהודי, עד שהשאר בתי הכנסת שוקמו. הרב אביגדר נבנצל מונה לרב הבית כנסת והבהיר שהנוסח בתפילות לא יהיה קשיח; כל מתפלל ושליח ציבור ינהג לפי מנהגיו.
בשנות ה-30 זיהה האדריכל יעקב פינקרפלד את המבנה כסמלי לבית הכנסת שהקים הרמב"ן. חפירות אחרי 1967 אישרו כי המבנה ייתכן ונמתח מזרחה מעבר למה שנראה, ותפיסת השם התקבעה. עם זאת, חוקרים אחרים מצביעים על סתירות: המבנה הנוכחי חסר כיפה ועמודי שיש כפי שתוארו באיגרת הרמב"ן, ומיקומה של קהילת הרמב"ן בתקופת ביקורו היה בהר ציון ולא ברובע הנוכחי.
יש גם חוקרים שמזהים את מקום הבית כנסת המקורי בהר ציון, ליד חורבת קפלה ביזנטית. לפי הסבר זה, סכסוכי המאה ה-15 וכוחם של השלטונות המוסלמים גרמו לגל ההגירה של היהודים אל הרובע היהודי, ומקום תפילתם עבר עמהם.
סיכום הוויכוח המדעי: ייתכן שהמבנה הנוכחי הוא המשכנו המאוחר של בית כנסת שהוקם על ידי הרמב"ן, או שהוא מקום נפרד אליו הועתקו קהילות מאוחר יותר. אין קונסנזוס מוחלט בין החוקרים.
בית הכנסת נמצא ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. רבים אומרים שהוא הוקם על ידי הרמב"ן, רב מפורסם. יש גם מי שחושב אחרת.
זה אולם צר וארוך. הכניסה היא מרחוב היהודים. ליד הכניסה יש שני חדרים להפרדה ולימוד.
בתוך האולם יש ארבעה עמודים קטנים. עמוד הוא עמוד שמחזיק את התקרה. ייתכן שהיה עמוד נוסף שהורד. על קצה אחד יש בור מים גדול בחצר קטנה.
בקיר המזרחי יש שני ארונות קודש. ארון קודש הוא מקום ששמים בו את ספרי התורה. פעם השלטונות רצו שהקוראן יוכנס לתוך הארון, אז בנו ארון נוסף בשביל זה.
לבית הכנסת יש מעט חלונות, לכן הוא חשוך ברוב הזמן. על אחד העמודים חרותים השמות אברהם, יצחק ויעקב.
הרמב"ן עלה לארץ בשנת 1267. הוא מצא כאן מעט יהודים והקים מקום תפילה. המבנה הנוכחי לא בטוח שהוא אותו בית כנסת בדיוק.
במאה ה-15 כתובים מסמכים שמזכירים בית כנסת במקום. ב-1474 הוא נהרס. ב-1475 אפשר לפתוח אותו שוב. ב-1587 השלטון הסוגר אסר על התפלות במקום.
בשלבים מאוחרים יותר הבניין שימש כמחסן ומפעל גבינות. אחרי מלחמת ששת הימים בשנים האחרונות של המאה ה-20 שיפצו אותו ופתחו אותו שוב ב-1967.
אחרי השיפוץ השתמשו בבית הכנסת לתפילות של תושבי הרובע. הרב שנבחר אמר שכל אחד ישמור על מנהגיו בתפילה.
יש מחלוקת אם זהו באמת בית הכנסת שהקים הרמב"ן. כמה חוקרים אומרים שהמקום המקורי היה בהר ציון. אחרים חושבים שהקהילה עברה עם הזמן לכאן וזהו אותו בית כנסת.
תגובות גולשים