בית תמחוי

בית תמחוי הוא מקום שמספק ארוחות חינם או במחיר סמלי לאנשים שאין באפשרותם לקנות מזון.

בלשון חז"ל, כלומר חכמי היהדות הקדומים, תמחוי היה השם לקערת תבשילים גדולה שאליה הניחו נדבנים אוכל עבור העניים. שימוש זה במגשיות וקערות שבאמצעותן חילקו אוכל קהילתי נתן לשירות השם "בית תמחוי".

בתי התמחוי פועלים בדרך כלל בהתנדבות, אנשים שעוזרים בלי לקבל שכר, ומסתמכים על תרומות של כסף, מזון ועודפי מנות מבתי אוכל וחגיגות. מאחר שהפעולה תלויה בתרומות לא קבועות, היא יכולה להיפסק או להיחלש כשיש מחסור במשאבים.

בארץ-ישראל בתקופה העות'מאנית, באמצע המאה ה-16, רוקסלנה, אשת הסולטן סולימאן, ייסדה את "עמארת ח'אצכי סלטאן", בית תמחוי שסיפק מזון לנזקקים מוסלמים.

בתי תמחוי הפכו נפוצים יותר אחרי המהפכה התעשייתית. המהפכה התעשייתית היא מעבר לייצור במכונות, שגרם לעיור ולמעבר אוכלוסיות. רבים איבדו את פרנסתם או נאלצו להסתגל לתנאים חדשים, ובתי תמחוי העניקו פתרון לצמצום הרעב.

בקיצור, בסביבות שנת 1800 היזם המדען בנג'מין תומפסון פיתח את "מרק רמפורד", מרק שתוכנן לתת תזונה מינימלית נצרכת לאדם. פילנתרופים קיבלו השראה והקימו בתי תמחוי כדרך יעילה לעזור בעלות נמוכה יחסית. יחד עם זאת, ארגונים חברתיים ופעילים הבחינו כי קיומם של בתי תמחוי גם משקף חוסר שוויון בחברה, במיוחד כאשר יש שפע שאינו מתחלק בצורה הוגנת.

בית תמחוי נותן אוכל בחינם או בזול לאנשים שאין להם כסף לקנות אוכל.

בתקופת חז"ל, חכמי דת עתיקים, התמחוי היה קערה גדולה שאליה הניחו נדבנים אוכל עבור העניים. לכן המקום שקיבל אוכל קהילתי נקרא בית תמחוי.

אנשים שמפעילים בתי תמחוי עושים זאת בדרך כלל בהתנדבות. התנדבות היא כשאנשים עוזרים בלי לקבל שכר. בתי התמחוי מקבלים תרומות, מתנות של אוכל או כסף, ולעיתים מקבלים עודפים ממסעדות וחוגים.

במאה ה-16 בארץ-ישראל, אשת הסולטן סולימאן בשם רוקסלנה פתחה מקום כזה למי שהיה זקוק לאוכל. אחרי הופעת המהפכה התעשייתית הרבה אנשים עברו לערים ולא כולם הצליחו למצוא עבודה. לכן היו בתי תמחוי כדי למנוע רעב.

בסביבות 1800, איש בשם בנג'מין תומפסון הכין מרק מיוחד שקראו לו "מרק רמפורד". המרק הזה נועד לתת את המינימום של מזון שאדם צריך. אנשים שנתנו כסף ואוכל פתחו עוד בתי תמחוי כדי לעזור לעניים.