בי. בי. קינג

בי. בי. קינג (Riley B. King; 1925, 2015) היה אמן בלוז אמריקאי בולט של המאה ה‑20 וה‑21. הוא נחשב לאחד מהגיטריסטים המשפיעים בז'אנר הבלוז. שירתו הייתה מרגשת, והוא שמר על המנהג שלא לנגן וגוּמר (להשתמש בגיטרה) בזמן שהוא שר. מגזין רולינג סטון דירג אותו במקום השלישי ברשימת "100 הגיטריסטים הגדולים".


קינג נולד באיטה בנה, מיסיסיפי, וגדל במשפחה ענייה. בילדותו עבד בעבודות חקלאיות ונחשף לבלוז ולג'אז דרך הרדיו. האהבה למוזיקה התגבשה בכנסייה, בגוספל (שירי כנסייה), שם שר והופיע לראשונה. מאוחר יותר הופיע כזמר רחוב ושכרו שם עזר לפתח את כישרונו.

כשהיה בן 21 עבר לממפיס, מרכז חשוב למוזיקת הבלוז והג'אז. שם ביסס קריירה מוזיקלית ייחודית וקיבל את הכינוי B.B., ראשי תיבות של "Blues Boy". הוא קיבל תוכנית רדיו בתחנת WDIA, שהתרחבה לפרק זמן ארוך יותר בזכות הפופולריות שלו.


ב־1949 החל להקליט בלוס אנג'לס בחברת RPM. כמה מההקלטות המוקדמות הוקלטו על ידי סם פיליפס. בשנות ה‑50 הפך לשם מרכזי בתעשיית ה‑R&B (Rhythm and Blues, סוג מוזיקה שהשילב מקצבים ושירים רגשיים). היו לו להיטים חשובים כמו Every Day I Have the Blues ו‑Sweet Little Angel.

ב־1962 חתם בחברת ABC‑Paramount. ב־1964 הקליט את האלבום המפורסם Live At Regal בשיקגו. נקודת מפנה קרתה ב־1969 כששירו The Thrill Is Gone חצה את גבולות הבלוז והפך ללהיט גם במצעדי הפופ.

הוא זכה להכרה גם בסצנת הרוק, כשהשתתף בפרסומת של להקת הרולינג סטונז ב־1969. בשנות ה‑50 עד ה‑70 כמה משיריו נכנסו למצעד הבילבורד. בסך הכל הופיע במצעדי ה‑R&B 74 פעמים.


בשנות ה‑80 וה‑90 ובתחילת המאה ה‑21 הקלטות חדשות יצאו פחות, אך קינג המשיך להופיע ולהתפרסם. הופעותיו היו תכופות, והוא השתתף גם בטלוויזיה ובסרטים. ב‑1988 הקליט עם להקת U2 את When Love Comes To Town. ב־2000 שיתף פעולה עם אריק קלפטון באלבום Riding With the King. ב־2003 ניגן עם להקת Phish בג'אם ארוך.

ב־2006 הציג מזכרת משידור הרדיו הראשון שלו, והוצב מסלול ה‑Mississippi Blues Trail. כמה מהופעותיו שודרו בתקשורת בעשרות מדינות. באופן אישי, היה לו רישיון טיס, נהנה מהימורים, היה צמחוני, לא שתה אלכוהול ולא עישן. בשנותיו האחרונות חי עם סוכרת למעלה מעשר שנים והופיע בפרסומות למניעת סוכרת.


לוסיל היא הגיטרה המזוהה ביותר עם קינג. מדובר בגיטרת גיבסון מדגם ES‑335, עם חוגה לשליטה בפידבק. פידבק הוא רעש מולו הגיטרה יכולה להחזיר ולחזור, ולעיתים משתמשים בו להשגת צליל מיוחד.


בשנת 1949 קיים קינג הופעה בעיירה טוויסט בארקנסו. במקום היה חבית עם נפט לחימום. במהלך הערב התחוללה מריבה שגרמה לחבית ליפול ולהתלקח. הקהל פונה מהאולם. קינג ששכח את גיטרתו נכנס שוב לבניין הבוער כדי להחזיר אותה. באותו מקרה שני אנשים מתו בשריפה. קינג גילה שהמריבה הייתה בגלל אישה בשם לוסיל, ומאז קרא לכל גיטרותיו "לוסיל". השם נועד להזכיר לא לעשות מעשה מסוכן כמו לחזור לבניין בוער בשביל גיטרה.


קינג ניגן על גיטרות שונות במשך השנים. בהקלטותיו הראשונות השתמש בטלקסטר של פנדר. אבל הוא מזוהה בעיקר עם הגיבסון ES‑335 השחורה שלו.


ב־1981 יצאה לשוק גיטרת גיבסון בשם Lucille. השונה בה היה היעדר חורי F (פתחי תהודה שנמצאים בגיטרות מסוימות), צוואר מעץ מייפל במקום מהגוני להשגת צליל מעט בהיר יותר, ולחוגת פידבק מיוחדת.


ב־1999 הציגה גיבסון את הדגם Little Lucille, וריאציה על דגם Blueshawk. היא שונה בפרטים טכניים כמו הגשר וה‑tailpiece. דגם זה כבר אינו זמין בחברת גיבסון.


קינג נחשב לדמות מרכזית בבלוז וזכה להכרה רחבה, כולל המיקום השלישי ברשימת רולינג סטון.


קינג הופיע בישראל מספר פעמים. הופעות מתועדות התקיימו ב‑1971 (קולנוע אואזיס, רמת גן), 1982 (היכל התרבות), 1990 (תל אביב וירושלים) ו‑1996 (בנייני האומה, ירושלים).

בי. בי. קינג (Riley B. King) נולד ב‑1925 ונפטר ב‑2015. הוא היה זמר וגיטריסט בלוז חשוב. בלוז הוא מוזיקה שמביעה רגשות.


קינג גדל בעיירה קטנה במיסיסיפי. בילדותו עבד בשדות וניגן בכנסייה. כנסייה היא מקום תפילה, וגוספל הם שירי כנסייה. הוא גם שר ברחוב כדי להרוויח כסף.

כשהיה בן 21 עבר לממפיס. שם קיבל את הכינוי B.B. שזה קיצור של "Blues Boy".


ב־1949 החל להקליט שירים. בשנות ה‑50 הוא היה מפורסם בזכות שירי R&B. R&B הוא סוג מוזיקה עם מקצבים ושירים רגשיים. ב־1964 הוציא אלבום חי בשם Live At Regal.

בשנת 1969 יצא לו שיר גדול, The Thrill Is Gone. השיר הפך ללהיט גם מחוץ לעולם הבלוז.


גם בשנים מאוחרות יותר המשיך להופיע הרבה. ב‑1988 הקליט עם להקת U2. ב‑2000 עבד עם אריק קלפטון. הופעותיו שודרו בטלוויזיה וברדיו.


לוסיל היא הגיטרה שקשורה אליו ביותר. הגיטרה היא גיטרת גיבסון מדגם ES‑335. יש בה חוגה ששולטת בפידבק. פידבק הוא רעש שמשתנה לפי עוצמת הצליל.


ב־1949 הייתה שריפה אחרי מריבה באולם הופעות. קינג נכנס כדי לקחת את הגיטרה שלו. בששרפה שני אנשים מתו. קינג קרא לגיטרתו לוסיל, על שם האישה שבמריבה. מאז קרא לכל הגיטרות שלו לוסיל.


לפעמים ניגן על גיטרות אחרות, כמו טלקסטר של פנדר. אך הוא התפרסם עם גיבסון ES‑335 השחורה.


ב‑1981 גיבסון הוציאה דגם בשם Lucille. בדגם זה אין חורי F, וצוואר העץ הוא מייפל. זה נתן לה צליל קצת בהיר.


ב‑1999 יצא דגם קטן בשם Little Lucille. דגם זה כבר לא נמכר.


קינג הופיע בישראל ב‑1971, 1982, 1990 ו‑1996.