בכור

הבכור הוא הצאצא הראשון של אדם, בעל חיים או צמח. בתרבויות רבות יש לו מעמד מיוחד. בדרך כלל הבכור (ברובם הבן הזכר) יורש חלק גדול מנחלת האב ומקבל ראשות משפחה.

הבכור מקבל זכויות ומצוות מיוחדות בהתאם להלכה. המונח "פטר רחם" פירושו הוולד הראשון שיוצא מרחם האם. זכות הבכור גם מופיעה ביחס לבהמות ולגידולי שדה.

מצוות פדיון הבן מחייבת כל אב מישראל לפדות את בנו הבכור מהכהן. הפדיון נעשה באופן רשמי מגיל 30 יום. ניתן לשלם את הסכום גם לפני כן ולהכריז שהפדיון תקף ממועד זה. החובה חלה על בן זכר שהיה פטר רחם לאמו ולפעמים יש תנאים נוספים, כמו לידה טבעית.

בהלכה הבכור מקבל חלק כפול בירושה, כלומר פי שניים משאר האחים. חלק הבכורה ניתן לו עם כל המעלות והחסרונות שבקבלת ירושה. נכסים שנולדו לאחר מות האב ("נכסים מוחזקים") אינם נחשבים לחלקו. בכור נחשב בכור רק ביחס לאב; אם נולד לאישה שנייה הוא לא תמיד נחשב בכור לעניין זה.

התורה אוסרת להעדיף את בן האישה האהובה רק בגלל שנאה בין הנשים. בפרשה זו נלמד גם דין הבכורה שלוקח פי שנים בירושה, כדי למנוע העדפה אישית של האב.

בעלי חיים גם הם קשורים בחוקים של בכורה. מצווה לפדות את הוולד הראשון של חמור באדם או להקריבו במקרה שלא פדו. המצב מוזכר בתורה.

בבעלי חיים טהורים מייחסים לבכור קדושה. בכור תמים ניתן לכהן כדי שיקריב אותו בבית המקדש. בכור פגום נאכל ככשרות רגילה, ללא קדושה.

ביכורים הם הפירות הראשונים של שבעת המינים. נהגו להעלותם לכהנים בירושלים מחג הקציר (שבועות) ועד חג האסיף (סוכות).

לפני חטא העגל היו הבכורות העובדים בבמות. אחרי חטא העגל ניתנה קדושת העבודה לשבט לוי. יש פרשנים שסבורים שבעתיד תחזור עבודת הבכורות בבית המקדש לצד עבודת הכהנים.

הבכור מוזכר במספר סיפורים. במצרים ניתנה מכה בשם "מכת בכורות", שבה נפגעו בכורי המצרים. כדי להינצל הורו לבני ישראל לסמן את דלתותיהם בדם קורבן, ומעשה זה נקשר בחג הפסח. סיפור מכירת הבכורה בין עשיו ליעקב מופיע בספר בראשית, ושימש לדיון הלכתי על תוקף מכירת הבכורה.

בסיפור יעקב ועשיו, עשיו מכר את בכורתו ליעקב תמורת מזון. הפרשנים דנים בשאלה האם מכירה כזו תקפה הלכתית.

הבכור הוא הילד או החיה שנולד/ה ראשון. הרבה פעמים הבכור מקבל יחס מיוחד.

יש מצוות וחוקים מיוחדים לבכור. "פטר רחם" זה אומר: הראשון שיוצא מהרחם.

כאשר נולד בן בכור, האב צריך לפדות אותו מהכהן. פדיון זה נעשה בדרך כלל בגיל 30 יום. אפשר גם לשלם לפני ולהגיד שזה תקף מגיל 30 יום.

הבכור מקבל חלק כפול בירושה. כלומר הוא מקבל פי שניים מחלקו של אח רגיל. נכסים שנולדו אחרי מות האב לא נחשבים לחלקו.

התורה אומרת שאסור לאב להעדיף את בנו של האישה האהובה על פני הבכור. לכן נקבעה הירושה של הבכור לפי הדין.

אם חמור הוליד את הבכור שלו, יש לפדות אותו. בבעלי חיים טהורים נותנים את הבכור לכהן. אם הבכור פגום, הוא נאכל כרגיל.

ביכורים הם הפירות הראשונים. היו מביאים אותם לכהנים בירושלים בחגים.

במצרים קרתה מכה שבה נפגעו בכורי המצרים. בגלל זה נחגג הפסח. בסיפור אחר מכר עשיו את בכורתו ליעקב תמורת אוכל.