בלדר הוא אל בנורדית (אל ממיתולוגיית הצפון). הוא בנם של אודין ופריג. שמו מופיע בעיקר ב־אדה הפואטית (אוסף שירים נורדיים עתיקים), באדה הפרוזאית (ספר של סנורי סטורלוסון מהמאה ה־13), ובגסטה דנורום של סקסו גרמטיקוס.
האדה הפרוזאית מתארת את בלדר כיפה, בהיר וחכם. הוא גר בארמון בריידאבליק, מקום שתכונותיו הטובות זרועות בו.
בלדר החל לקבל חלומות שמנבאים סכנה. אמו פריג יצאה לבקש שבועות מכל הדברים שבגללם עלול להיפגע. הם נשבעו לא לפגוע בו: אש, מים, אבנים, עצים, חיות ועוד. פריג לא ביקשה שבועה רק מנבט קטן של עץ ממערב לוולהאל, שנקרא דבקון (דבקון הוא קוצן ירוק שמזוהה כצמח).
לוקי, האל הרמאי, גילה את החריגה. הוא התחזה לאישה ולחשף לפריג שניסיונות להיפגע לא היו משפיעים על בלדר. לוקי שיכנע את האל העיוור הוד'ר לירות חץ שראשו עץ דבקון. החץ פגע בבלדר והוא מת, מה שזעזע את האסים (האלים).
האלים בכו על מות בלדר. פריג בקשה שמישהו ירד להל (הל הוא עולמם של המתים) כדי להביא אותו חזרה. הרמóðר (הרמוד) הסכים ונסע לשם. בזמן ההלוויה גופתו של בלדר הונחה על הספינה רינגהורן. אשתו נאנה מתה מרוב צער והועלתה למדורה איתו.
הרמוד קיבל הסכמה שבלדר ונאנה ישוחררו אם כל היצורים והאלים יתאבלו עליהם. בסופו של דבר ענקית בשם ת'וק (Þökk) סירבה לבכות. מקובל שסירובה היה תחבולתו של לוקי במסווה, ולכן בלדר לא שב לחיים.
האדה הפרוזאית מוסרת גם שאודין ורינד הולידו ילד בשם ואלי כדי לנקום את מות בלדר. במקורות זה סיפור המוות נתפס כאסון גדול שמוביל לאירועים של רגנרוק (רגנרוק הוא סוף העולם במיתולוגיה הנורדית).
האדה הפואטית מצטטת קטעים קצרים על בלדר בשירים כמו חזון הנביאה (Völuspá), ההתנצחות של לוקי (Lokasenna) ו'חלומות בלדר' (Baldrs Draumar). שם מוזכר דבקון והמוות של בלדר בקווים כלליים. בשירים גם נבואה שבלדר והוד'ר יקומו לתחייה אחרי רגנרוק.
בסקסו גרמטיקוס יש גרסה שונה. שם בלדר (בלדרוס) מוצג כחצי אל, ונלחם בהוד'רוס על ידה של נסיכה בשם נאנה. בסיפור זה הוד'רוס הורג את בלדרוס בחרב והלווייתו היא מלכותית.
בלדר הוא אל מהמיתולוגיה של הצפון. זהו בנו של אודין ופריג. סיפורו מופיע בשירים וספרים ישנים על האלים.
בלדר היה יפה ובהיר. כולם אהבו אותו. אביו אודין ואמו פריג היו חשובים מאוד.
בלדר התחיל לחלום חלומות רעים. פריג הלכה לבקש הבטחות מכל הדברים שלא יפגעו בו. הם נשבעו שלא יפגעו בו. פריג שכחה לבקש שבועה מנבט קטן שנקרא דבקון. דבקון הוא צמח קטן.
לוקי, אל שמשתעל תחבולות, גילה את זה. הוא התחזה לאישה ושכנע את האל העיוור הוד'ר לירות חץ עם חתיכת דבקון. החץ הרג את בלדר.
האלים היו עצובים מאוד. הם ערכו לו הלוויה גדולה על ספינה בשם רינגהורן. אשתו נאנה מתה מרוב צער והועלתה למדורה איתו.
הרמוד, אח של בלדר, רכב אל עולם המתים שנקרא הל כדי לבקש להחזירו. הסיכום היה שכל אחד יבכה על בלדר. ענקית בשם ת'וק סירבה לבכות. סביר שזה היה חלק מתכסיס של לוקי, לכן בלדר לא חזר.
בסיפורים הקצרים של האדה הפואטית מזכירים את מותו של בלדר. יש שם גם נבואה שאחרי סוף העולם בלדר יחזור לחיים.
בסיפור אחר של ההיסטוריון סקסו, בלדר נלחם על נסיכה בשם נאנה. שם הוד'רוס הרג את בלדר בחרב.
תגובות גולשים