בניטו חוארס

בניטו פאבלו חוארס גרסיה (21 במרץ 1806, 18 ביולי 1872) היה מנהיג ומפקד פוליטי מקסיקני. הוא כיהן כנשיא מקסיקו בין 1858 ל-1872 והיה בין המובילים במלחמה נגד הפלישה הצרפתית.


נולד באואחאקה למשפחת איכרים. הוריו נפטרו כשהיה שלוש, והוא גדל אצל סביו. עד גיל 12 עבד במלאכות חקלאיות. בגיל 12 עבר לאואחאקה עם אחותו חוספה ועבד במשפחת מסה בעבור שכר קטן.

כומר פרנציסקני, אנטוניו סלנואבה, גילה את כישרונו ועזר לו ללמוד. חוארס למד בסמינר ועבד כעוזר לכריכת ספרים. ב-31 באוקטובר 1843 נישא למרגריטה מזה, בתו המאומצת של משפחת מסה.

בניטו נודע כמי שהיה נמוך קומה; בטקסט המקורי מצוין גובה של 1.37 סנטימטרים בלבד.


ב-1835 הוסמך כעורך דין וב-1842 מונה לשופט. בין 1847 ל-1853 כיהן כמושל אואחאקה. בגלות בניו אורלינס עבד במפעל סיגרים, אך חזר ב-1854 כדי לתמוך בתוכנית איוטלה, תוכנית ליברלית שמטרתה להדיח את הדיקטטור אנטוניו לופס דה סנטה אנה.

תוכנית איוטלה הובילה למלחמת הרפורמה (1856, 1861) ולחוקת 1857. חוארס היה מהוגי החוקה ומונה לנשיא בית המשפט העליון ולסגן הנשיא. השמרנים, שנתמכו בכנסייה ובצבא, נלחמו בליברלים. חוארס נעצר ב-1859, ברח והמשיך להנהיג את המאבק מרחוק.

ב-1861 חוארס נבחר לנשיא. החלטתו לדחות תשלומי חוב גרמה לפלישה של בריטניה, ספרד וצרפת. הצבא המקסיקני ניצח בקרב פואבלה ב-5 במאי 1862, אירוע שנחגג כ-Cinco de Mayo. ב-1863 חזרו הצרפתים והכריזו על אימפריה, תוך ניצחון זמני והכתרת מקסימיליאן לבית הבסבורג.

חוארס וכנופייתו הרפובליקנית סירבו לקבל את המשטר המלוכני. ארצות הברית תמכה ברפובליקנים. ב-1867 החיילים הצרפתים נסוגו. מקסימיליאן נתפס ונידון למוות במשפט צבאי; חוארס דחה בקשות לחון אותו.

חוארס נבחר שוב ב-1867 וב-1871. הוא ניסה לצמצם את כוחם של יריביו, ביניהם פורפיריו דיאס. בניטו חוארס מת מהתקף לב ב-18 ביולי 1872 בארמון הלאומי במקסיקו סיטי. יורשו היה סבסטיאן לרדו דה טחאדה, שר החוץ.


יום הולדתו, 21 במרץ, הוא חג לאומי במקסיקו. שמות של שדה תעופה, תחנת רכבת, ערים ורחובות נקראו על שמו. גם הוריו של מנהיג איטלקי בשם בניטו מוסוליני קראו לבנם על שמו של חוארס.

בניטו חוארס (1806, 1872) היה מנהיג חשוב במקסיקו. הוא היה נשיא במשך שנים רבות.


נולד בעיירה אואחאקה במשפחה של איכרים. הוריו מתו כשהיה קטן. הוא גדל אצל סביו ועבד בחווה.

כשהיה בן 12 עבר לעיר ועבד במשפחה עשירה. כומר בשם אנטוניו עזר לו ללמוד וללמוד קרוא וכתוב.

ב-1843 נישא למרגריטה שהייתה בת מאומצת של המשפחה שעזרה לו.


חוארס למד משפטים ועבד כשופט. הוא היה מושל של אואחאקה וחבר במפלגה ליברלית. ליברלים רצו שינויים בחוקים ובכוח הכנסייה.

הם עשו מהפכה שנקראת מלחמת הרפורמה. לאחר מכן נכתבה חוקה חדשה ב-1857. חוארס стал הנשיא.

צרפת פלשה למקסיקו אחרי שחוארס דחה תשלומי חוב. ב-5 במאי 1862 המקסיקנים ניצחו בקרב פואבלה. האירוע נקרא Cinco de Mayo.

הצרפתים החזירו ושמו קיסר חדש, מקסימיליאן. חוארס לא קיבל את זה. ב-1867 הצרפתים עזבו. מקסימיליאן נשפט ונידון למוות.

חוארס נבחר שוב למספר כהונות. ב-1872 הוא מת מהתקף לב בארמון הלאומי. שר החוץ שלו ירש אותו.


במקסיקו חוגגים את יום הולדתו ב-21 במרץ. מקומות רבים נקראו על שמו, כמו נמל תעופה ועיר.