בנסורי הוא חליל צד הודי עשוי במבוק.
יש לו עשרות גדלים, וככל שהכלי גדול יותר כך הצליל נמוך יותר.
לכל בנסורי מנעד (טווח הצלילים) משלו, והכלים מיוצרים במרווחים של חצי טון.
לכל כלי יש שבעה חורים בצד אחד, ואחד מהם מופרד ממשתמש כפייה (מקום הנשיפה).
את החורים סוגרים בדרך כלל בכריות האצבעות השנייה והשלישית, ובכרית החיצונית של האצבע הרביעית.
האגודלים והזרת מסייעים לאחיזה כשהאחיזה היא ימנית.
הנשיפה דומה לזו בחליל צד מערבי, אבל החורים הגדולים מאפשרים גמישות רבה יותר בפיץ'.
משחק בבנסורי כולל החלקות בין צלילים (פורטמנטו - החלקה בין תווים) ושימוש ברבעי טונים (צלילים ביניים).
המנעד התיאורטי של הכלי הוא שתי וחצי אוקטבות, אך בנגינה רגילה משתמשים בדרך כלל בשתי אוקטבות.
צליל הבנסורי חם ומלא בצלילים הנמוכים והאמצעיים, ובעלי צליל מעט שטוח בגבהים הגבוהים.
לפעמים צלילו מזכיר את נאי הערבי.
מנעד הבנסורי נקרא לפי הקוורטה (מרווח של ארבעה תווים) שמעל התו הנמוך ביותר; לדוגמה, אם התו הנמוך הוא רה, הכלי נקרא חליל של סול.
האמן הבולט שתרם למעמד הכלי במוזיקה הקלאסית ההודית הוא האריפראסאד צ'אוראסיה.
הבנסורי מופיע גם בהופעות עולמיות ובמוזיקת פיוז'ן, לעיתים בשיתוף נגנים ידועים כמו זקיר חוסיין.
בנסורי הוא חליל הודי עשוי מבמבוק.
יש לו הרבה גדלים. כלי גדול נשמע נמוך.
לבנסורי יש שבעה חורים בצד. אחד החורים מיוחד והוא פייה (מקום הנשיפה).
מניחים את האצבעות על החורים כדי לשנות צליל.
נושפים בבנסורי כמו בחליל רגיל.
החורים הגדולים מאפשרים להחליק בין צלילים ולעשות צלילים שביניים.
הכלי יכול לנגן עד שתי וחצי אוקטבות, אבל בדרך כלל משתמשים בשתי אוקטבות.
צליל הבנסורי חם ומלא. לפעמים הוא נשמע כמו נאי הערבי.
הנגן המפורסם שמשחק עליו הוא האריפראסאד צ'אוראסיה.
תגובות גולשים