בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי

בסיס טיסה של חיל האוויר הוא מקום שבו מוצבות טייסות שאחראיות לתפעול מערך הטיסות. הבסיס כולל טייסות טיסה (המפעילות מטוסים או כלי טיס בלתי מאוישים) וטייסות תומכות שאחראיות לניהול, אחזקה ותפעול שוטף.


יש שני סוגים עיקריים: בסיסים מבצעיים שבהם שוכנות טייסות באופן קבוע, ובסיסי פריסה שבהם טייסות מסוימות מסתובבות ומתארחות לתקופות קבועות.


בסיס מחולק לארבעה סוגי טייסות עיקריות: טיסה, תחזוקה אווירית, תעופה ומנהלה. בנוסף קיימת יחידת בינוי שאחראית לתשתיות. טייסת היא יחידת משנה עם סמל ומפקד בדרך כלל בדרגת סגן־אלוף. כל טייסת נחלקת לגפים בראשות קצינים בדרגות רב־סרן או סרן.


טייסות אלו מפעילות את כלי הטיס. בטייסות מאוישות משרתים טייסים ואנשי צוות אוויר. בטייסות לכלי טיס בלתי מאוישים משרתים מטיסים. יש גם טכנאים בעלי דרג גבוה. מפקד הטייסת בדרגת סא"ל, ויש סגני מפקד בדרגות רס"ן. לכל טייסת יש כינוי ומספר ייחודי. בבסיס רגיל יש 3, 6 טייסות טיסה.


בכל בסיס פועלות מספר יחידות תומכות שאינן טייסות טיסה. שלוש מהן כפופות למפקדת הבסיס, והרביעית היא יחידת הבינוי הכפופה פיקודית למפקד הבסיס ומקצועית לרמ"ח בינוי.


טייסת התחזוקה היא לעיתים הטייסת הגדולה ביותר. היא אחראית לתחזוקה בדרג ב' (מוסכים) ולתחזוקה מרכזית של מערכות בדרג א' כמו אוויוניקה (כל מערכות האלקטרוניקה במטוס). יש בה טכנאים שמתעסקים בחלקים שונים: דלק, מערכות אוויר, ציוד קרקע, מערכות הידראוליות, תחנות כוח ועוד. הטייסת פועלת 24 שעות. בהזנקה, המראה מהירה עקב משימה, אנשי הקרקע מכינים את המטוסים במהירות, לעיתים לפני הטייסים.


מפקד הטייסת מכונה מטת"א והוא בדרגת סגן־אלוף. בבסיסים גדולים יש סגן מפקד שקורא לו ראש תחום מטוסים (רת"ם). מפקדי הגפים הם בדרך כלל רב־סרן.


טייסת התעופה מנהלת את הפעילות המבצעית בבסיס. מוצב השליטה המרכזי, מושל"ם, מאויש 24 שעות ביממה על ידי פקידי ופקידות מבצעים. המושל"ם מרכז מידע, מתפעל אירועים וקושר בין הטייסות למטה.


טייסת המנהלה מטפלת בניהול השוטף של הבסיס ובהיבטים אדמיניסטרטיביים.


יחידת הבינוי אחראית על תשתיות הבסיס, אחזקה שוטפת, פרויקטים של שיפוץ והעצמה. היחידה מגוונת וכוללת אזרחים עובדי צה"ל, אנשי קבע וחיילים, ומחולקת לגפים עם מחלקות יצרניות כגון מסגרייה, חשמל ומערכות מים.


ברוב בסיסי הטיסה יש שיכוני משפחות בהם גרים אנשי צוות אוויר ובני משפחותיהם. שיכונים אלו נבנו החל משנות ה־50 כדי לאפשר זמינות מבצעית. משך המגורים הממוצע בבסיס הוא כשנתיים עד שלוש. בדצמבר 2006 דווח על 1,164 ילדים בשיכוני המשפחות.


בבסיסים קיימים שירותים חברתיים ורווחה: בנק, חדר כושר, בריכה, מרכולית, מגרשי וספורט והיכלי ספורט, קולנוע ומסעדה.


בסיס פריסה אינו מארח טייסת קבועה. טייסות נשלחות לסבב ומתחלפות בו. בזמן מלחמה גם כן נפרסות טייסות לפי צרכים מבצעיים ולוגיסטיים.


בנוסף לבסיסים הפעילים, מוגדרים מנחתים אזרחיים כשדות חירום (שח"ר) לשימוש בחירום.

בסיס טיסה הוא מקום שבו שוכנות טייסות. טייסת (קבוצה של מטוסים ואנשים) עובדת יחד.


יש שני סוגים: בסיס פעיל ובסיס פריסה. בסיס פריסה מקבל טייסות לתקופה קצרה.


בבסיס יש ארבע קבוצות עיקריות: טיסה, תחזוקה, תעופה ומנהלה. יש גם יחידת בינוי שאחראית על בניינים ותיקונים. כל טייסת נשלטת על ידי קצין בכיר.


הן שמטיסות מטוסים. יש טייסים ואנשי צוות אוויר. יש גם כלי טיס ללא טייס (כטב"מ), כלי טיס בלתי מאויש.


היא עושה תיקונים למטוסים. תחזוקה (תיקון ושמירה על הכלים) עובדת בכל שעות היממה. כשצריך המראה דחופה, אנשי הקרקע מכינים את המטוסים במהירות.


מפקד הטייסת נקרא מטת"א. הוא אחראי על כל עבודת הטייסת.


מטפלת בתיאום המשימות בבסיס. מושל"ם הוא חדר בקרה שמאויש כל הזמן.


מטפלת בעניינים אדמיניסטרטיביים ובניהול היום־יומי.


אחראית על מבנים, חשמל, מים ותיקונים. יש בה אנשי מקצוע שונים.


ברוב הבסיסים גרות משפחות ליד הבסיס. זה עוזר להיות זמינים לעבודה.


יש שירותים כמו בריכה, חנות, מגרשי ספורט, קולנוע ומסעדה.


בסיס פריסה מקבל טייסות לסיבוב קצר. הוא לא מארח טייסת קבועה.


יש גם מנחתים אזרחיים שמשמשים כשדות חירום.