בסיס סקסגסימלי (בסיס 60) הוא שיטת ספירה שמקורה בתרבויות המזרח הקדום, בעיקר באשור ובבבל. שרידים ממנה נמצאים גם היום במדידת זמן (60 דקות בשעה, 60 שניות בדקה) ובמדידת זוויות (360 מעלות במעגל). יש כמה הסברים מדוע נבחר דווקא 60. תאון מאלכסנדריה הציע שהמספר נבחר כי הוא מתחלק בקלות ב-2, 3, 4, 5 ו-6. זה מקל על חלוקת כמויות. אוטו נויגבאואר דיבר על נוחות בחלוקת נפחים ומשקלים לשלישים ולחצאים. מוריס קנטור הציע סיבות אסטרונומיות, למשל חלוקת שנת הירח ל-360 ימים. תיאוריות נוספות מצביעות על הקשר בין 60 ליחידות כמו 5 ו-12 או ל־6 ול־10, ובקשר לשברי מעגל של 60 מעלות ולמשולש שווה צלעות שנחשב בסמלים מסוימים לשלמות. בבסיס זה יש יתרון בשכתוב שברים: 60 מתחלק ב-2, 3 ו-5, ולכן חלקים רבים נכתבים כשברים סופיים. זאת בניגוד לשיטה העשרונית, שבה שברים עם מכנה שמתחלק ב-3 יוצרים חזרות עשרוניות. בבבלית העתיקה לא ראו באפס מספר עצמאי, אך השתמשו בסימן שמילא תפקיד של אפס כמיקום. חסרון של השיטה הוא הצורך לתאר כל "ספרה" בין 0 ל-59. הפתרון הבבלי כלל סימנים ל-1 ול-10, וחיבורם וקיבוצם כדי לבנות מספרים מתחת ל-60. היום נהוג לכתוב מספרים קטנים מ-60 בשיטה העשרונית, אבל לחשב חיבור ולהעביר נשא לפי בסיס 60. למשל: 57 שניות ועוד 6 שניות הן דקה אחת ועוד 3 שניות (00:57 + 00:06 = 01:03).
בסיס סקסגסימלי זה שיטה לספור על בסיס 60. זה אומר שמונים וספרים עובדים סביב הקבוצה של 60. השיטה נוצרה לפני הרבה זמן בבבל ובאשור. עד היום משתמשים בה כשאומרים דקות ושניות. גם המעלות במעגל קשורות אליה (360 מעלות). מדוע 60? כי 60 מתחלק בקלות ב-2, 3, 4, 5 ו-6. זה עושה חלוקות פשוטות. בבבלים לא ראו באפס מספר כמו עכשיו, אבל הם שמו סימן שעזר להראות מקום ריק. הבעיה היתה שיש צורך להסביר כל מספר בין 0 ל-59, ולכן הם השתמשו בסימנים ל-1 ול-10 וערבבו אותם יחד. היום כותבים את המספרים הקטנים מ-60 בדרך הרגילה, אך בחישוב מעבירים נשא אחרי 60. למשל: 57 שניות ועוד 6 שניות הם דקה אחת ועוד 3 שניות.
תגובות גולשים